על ההשפעה של צחוק וחיוך על חיינו כבר נכתב רבות… אותי הצחיקה הכותרת באחד האתרים הכלכליים בארץ “וול סטריט התאוששה מרצף ירידות…” לפעמים יש בדיחות שמתחת כתוב בלי מילים, פהבא לי לכתוב בלי תמונות, אבל ההסבר למה צחקתי הוא בתצורת הבר של היום האחרון.
אחד הדברים שאנחנו מנסים להגדיר שממנו הוא המצב האסטרטגי הנוכחי, ממנו נובעת הגדרת ההזדמנות שלנו, אתמול כתבתי על זה בהרחבה ובכל מקרה גם האופטימיים שחושבים שהמגמה ממשיכה ודאי יאלצו להודות כי יש פה שינויי שלא היה קיים לאורך זמן, השוק לא “מכבד” תמיכות וקי מגמה, בנוסף למגמה היורדת במפה היומית זהו אחד הביטויים למצב של Mark down.
מבחינתי קו הבחינה החשוב הבא הוא קו הציר ששרטטתי במפה השבועית גם בגלל רצף השבועות שאליו אנו מגיעים בקרבה לקו וגם בגלל תפקידו ההיסטורי ולשוק יש זיכרון (בהזדמנות הסביר מדוע לשוק יש זיכרון).
שוב נחזור על הגדרת העבודה SOB ובדאי לא נמכור באזורי תמיכה – בשפת הבוגרים שלנו אנו מחכים לתחנה הבאה.
יש לשים לב ל-INTC אינטל שעלתה בפעילות ערה אחרי המסחר ובמחזור ער ואף MSFT כרמז ליום הקרוב, אפילו AAPL ו-YHOO היו פעילות לאחר המסחר אמנם בעליה מתונה יותר, אך נראה כי היום יהיה בסימן מגזר הטכנולוגיה שייתן את הטון.
אחרי שיש לנו הגדרת הזדמנות ואנו מחכים לה בסבלנות לעיתים כשהיא מגיעה חלקנו נכנסים לקיפאון ולא מסוגלים לפעול, לא מסוגלים לשלם את מחיר הטעות הכלכלי או המנטלי, פאולו קואלו “שתי הטעויות האסטרטגיות הנוראיות ביותר הן להתנהג בפזיזות ולתת להזדמנות לחלוף; כדי להימנע מכך, הלוחם מתייחס לכל מצב כאילו היה ייחודי ולעולם אינו מוצא מפלט בנוסחה, במתכון מוכן או בדעות של אחרים” – או בשפת הבוגרים שלנו, אנחנו לא סוחרים תצורות או תבניות או נוסחאות, אנחנו סוחרים שיפוטיים – מוזמנות לבוא ללמוד את ההבדל.
חג שמח
