יש עניין של משנכנס אב ממעטים בשמחה השליך על משנכנס אדר מרבים בשמחה, אדר הוא חודש סיום השנה המסמן את סוף הגלות ותחילת הגאולה, חודש זה נזקף לו עת של שמחה רוחנית בלתי מוגבלת בכל דבר הגורם לאדם לשמוח, כתוב בספר הזהר “…חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה”, כלומר, אדם מקבל מן השמים כמידת הנהגתו בארץ, אם הוא שרוי בשמחה באותה מידה משמחים אותו מן השמים ולהיפך.
סיפור בדיחות מועילות להחכים בלימוד התורה, כמבוא בתלמוד: “כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן, אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן, לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא” (פסחים קיז. שבת ל’) כלומר לפני שרבה לימד את חכמי התלמוד תורה, רבה היה מספר להם בדיחות וחכמי התלמוד צחקו, ולאחר מכן רבה ישב ביראה והחל ללמד את תלמידיו תורה, דהיינו, הצחוק גורם לתלמידיו של רבה לשחרר הנפש, ובכך לבם נפתח לקבלת סוגיות התורה אשר משמחות את לבו של האדם.
(החומרים והציטוטים נלקחו ונלמדו ע”י מתוך הרשת)
משכנס אב ממעטים בשמחה ומשנכס אדר מרבים בשמחה, עולה על שני עקרונות חשובים לנו בעולם המסחר, הראשון עת לכל דבר שעליו מתלבש עניין השכר והעונש (השוק נותן שכר ככל שמתנהלים נכון…) והשני הוא לשמור על חדוות הדרך כדי שהנפש והלב יהיו פתוחים לקבל.
משנכנס אדר מרבים בשמחה – חודש טוב מלא בשמחה ובשורות טובות
אה! מה עם השוק? גם הוא נכנס לחודש אדר נברך גם אותו
