משהו נפלא שפגשתי בו הבוקר והיא ההגדרה של זמן לפי הרוחניות ביהדות,כך מצאתי כי כתוב ״אוסף של מצבים המשתלשלים לפי סיבה ותוצאה״ – מי שסוחר לפי שורש הלימוד מבית מבדרשו של וויקוף ודאי מתרגש מהגדרה זו.
עוד מצאתי שם כותב הרב יהודה אשלג כך: “ודבר הזמן בהגדרתו הרוחני, תבין, כי כל עיקר מושג הזמן אצלנו אינו אלא הרגש של תנועות. כי מוח המדמה שבאדם מצייר ומרקם מספר מסוים של תנועות, שהרגיש בהם זו אחר זו, ומעתיקם בדמיון זמן מסוים. באופן שאם היה האדם מסביבתו היה במצב של מנוחה מוחלטת לא היה יודע אז ממושג הזמן ולא כלום”. (הסתכלות פנימית, חלק א’, תלמוד עשר הספירות)
מתוך הדברים ניתן ללמוד שני דברים האחד ״…במצב של מנוחה מוחלטת לא היה יודע אז ממושג הזמן ולא כלום״ השוק מרדים אותנו בכדי ליצור סיבה ותוצאה ע״פ הגדרת המקור של זמן ״…המשתלשלים לפי סיבה ותוצאה״.
מחזור הזמנים ביהודות לפי הקדמתו של בעל הסולם לספר הזהר הוא ג׳ מצבים בין מצב א׳ ״…הוא אחד ושמו אחד…״ לבין מצב ב׳ לאחר חט עץ הדעת שבו מצב דואלי של בורא ונברא וחזרה למצב א׳ של ״…הוא אחד ושמו אחד…״, למי שאין סבלנות נאמר כל הדרך ״וביום הוא ידעת…״
מכאן שהתיקון בזמן מצוי בכל רמות החיים שלנו ולא ניתן לקצר או לזרז את העתים. אלא התיקון בזמן, בכל רמת הזמן רק הוא מאפשר את המהלך הבא. בכדי ליצור את הסיבות הבאות (מכאן היחוס לסיבת הסיבות), ניתן אף להשליך זאת על ימי השבוע שאף הם נעים סביב המעגל של סיבה ותוצאה, ששת ימי השבוע סובבים ונוצרים כתוצאה מיום המנוחה, כל נקודות ותנועות העולם ע״] הפיזיקה נעים סביב נקודה נחה שללא הנקודה הזאת הייתה קריסת חומר פנימה.
אני קורא את דברי בהנף בפעם השניה ורואה שכדי שאעצור כאן כי לא בטוח שאני מצליח להוריד לכתב את שאני רוצה לומר לכם. על כן אסכם ואומר כל מה שרציתי לומר חברים כמו שאני חוזר ואומר לכם – בלי סיבה אין תוצאה.
הוסיף ואומר מבלי להרבות שבסך הכל ניסתי לזקק ולחדד נושא רחב ועמוק בחיינו שהוא הזמן והסבלנות וכמי שמקפיד לומר דברים בשם אומר ולהביא את מקור החומרים ממנו אני שואב, אני מצרף לכם קישור לאתר שממנו הוצאתי הבוקר פריט או שנים, מי שרוצה לעמיק יותר מהמבוא לדברים שצרפתי יכול להיכנס ולקרוא את קישור כולו.
אסיים בציטוט נוסף בכדי להדגיש לכם את חשיבות מידת הסבלנות וכי מטרת השוק היא שנאבד אותה כל הדוחק את השעה השעה דוחקתו
ממשיכים בסבלנות ונמשיך לבקש כמו בבית ב׳ בשיר ״הגשם תן רק בעיתו ובאביב פזר לנו פרחים״ – יום מזהיר
