בדיעבד הכל פשוט, הגדרנו מצב של דשדוש, זהינו אזורי תמיכה והתנגדות, ידענו כיצד צריך לפעול ואפילו הדגשנו מראש את האפשרות של פריצת דמה שתחזק את התודעה למכירה, אפילו המלצנו בזמן על הכנת רשימת עבודה לשורטים, השאלה היחידה בפועל מי עשה?
שוב ושוב אני מלא פליאה בחיים כמה פער יש ביד הידיעה ליכולת הביצוע שלנו, כמה פעמים אנחנו רואים יודעים אך איננו עושים את הדבר. יותר ויותר ברור מדוע בחיים מנצחים אלו שעושים, טוב יותר טוב פחות אבל חיים חיים של עשייה.
אני עדין לא רואה שהשוק נכנס לשלב דעיכה עם כי זאת אפשרות סבירה, הדבר הברור שעולה מהכל זה לא היה לנו חופש בחירה אם למכור התנגדות או לא, זה חיוב המציאות.
הקווים המשורטטים על הגרפים מסביר את כל הסיבות למה כתבתי מה שכתבתי מתחילת השנה ועד עכשיו.
אפשר להכניס לדיון פנימה כעת את הסיבות, אבל לא לשם אני מכוון הבוקר, אלא לפער בחיים בין הידיעה לעשייה.
על הזיהוי ודאי מגיע לנו ציון גבוה, גם בשוק, גם בנפט והזהב, בעשייה כל אחת ואחד יסתכל אם עשה עם זה משהו או לא?! במידה ולא תמיד יש את הפעם הבאה והחוכמה והכוח הנדרש הוא לחכות למקום הנכון הבא ולא לרדוף אחרי השוק כעת, כי בדרך הוא עוד יעשה מניפולציות מחיר וזמן בטרם יילך ליעודו.
אחת הבעיות הגדולות של סוחרים היום היא ההרגל שהשיטה הרגילה אותנו או כפי שצוטטתי בעבר ואחזור על זה הבוקר דברי ז’אן לוק גודאר מעולם הקולנוע שאמר “השיטה האמריקאית הרגילה אותנו לחשוב שאנחנו צריכים להבין הכל בסרטים מיד, אבל זה בלתי אפשרי”…
חודש חדש פתח נעבור על השוק בהתאם ונחכה “לקפיצה הבאה”…
