הפיצוץ בין משרד השיכון לבין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היה רק עניין של זמן, מופיע בכותרת כתבה בעיתון גלובס. להכניס אותך מיד למרכז העניינים, אז משרד השיכון נלחם להראות הישגים ביעדים שלו שאינם משתקפים במדדי הלשה המרכזי לסטטיסטיקה.
מנכ”ל משרד השיכון פנה במכתב זועם הכולל דוגמא לפער בין הנתונים שיש אצלו לבין הביטוי במדד עצמו והנה מסתבר שבכלל תוצאת המדד מבוססת על קבלת נתונים ממשרדי הממשלה ונחשו מי מתעכב בלהעביר את הנתונים השונים.
מדד הוא אחד הכלים בסיסים עמם סוחרים ומשקיעים עובדים, אני בכלל קורא למדד סרגל, לכל מקצוע סרגל בעזרתו מודדים על-מנת לקבל החלטות, מדדים את הסרגלים של עולם המסחר וההשקעות.
איכותו של הסרגל נמדדת באמינותו, ככל שיש פער בין המציאות לבין הסרגל כך הוא פחות יעיל ופחות ישמש את הפעילים, כל כדוגמא מדד הסנופי נחשב למדד אמין ביותר לאורך השנים וזאת הסיבה העיקרית לשימוש הגורף במדד.
יש לשים לב לנקודה נוספת והיא האופטימיזציה או התאמה
שמבצעת הלשכה המרכזית הלוקחת בחשבון את פער קבלת הנתונים בפעול על-מנת “לקרב” את המדד לתוצאה האמיתית, בעת לא רציונלית בעיקר קשה לעבוד ללא מדד אמין ויעיל.
“פחות הוא יותר, במקום בו היותר הוא פחות” את הפה יש לקרוא כשהיא מנוקדת בפתח לא ידעתי איך עושים זאת בכל מקרה אמר זאת איזה פרנק וחשבתי שהוא צודק ויש עומק בדבריו, לא תמיד פחות זה יותר והוא בהחלט פתר לי מתי זה כן.
מצרף גרף של מדד הנדל”ן בארה”ב (מדד חדש יחסית) המשקף את מצב הנדל”ן במדינה, ניתן לראות בו איסוף במשך מספר רבעונים.
אין לי הרבה מה להוסיף בתייחס לשוק לאחר הסקירה השבועית, ממשיכים לעקוב אחר התוצאות של החברות המגה גדולות ובהתאם לכך תגובת השוק בכדי שנוכל להגדיר לעצמנו את הגדרת ההזדמנות הבאה,.
בהחלט אוכל לומר כאן, שלפעמים לסחור פחות זה יותר… יום מבורך.
זהר ל
