לפעמים אנשים מסתכלים על התמונה קרוב מדי, אני מביט בך מתלהב מהעליות של אתמול, בעיקר מה אתה לומד מהן ואני מגיע למסקנה שאתה מביט על התמונה קרוב מדי, בוא זוז עמי צעד אחד אחורה ונביט יחד ותראה כי.
התבוננות על המפה יומית מראה כי נתאווה לנו תבנית היפוך מסוג ״אי של היפוך״ עם כי התבנית הזאת יעלה בעיקר בקצוות של תנועות עולות ומגמות ולא בתוך טווחי דשדוש כפי שהתפתח כאן מולנו.
אך גם אם לא נתייחס לעניין התבנית ונתייחס רק לפער הפתוח האחרון (מכונה ״חלון״ בעולמות מסוימים) שדי בו להעיד כי המצב עדין דובי.
אתמול למרות העליות הוא יום פנימי שאם אחבר את שני הימים גם יחד לכדי יחידה אחת שהרי אנחנו מצויים במרכזו והמצב עדין לא חזר להיות שורי.
אתה בטח שואל ״אין אפשרות זהר שהיא יעלה מכאן?״ ודאי יש אפשרות, כל אפשרות קיימת בכל רגע והגדרת המצב עדין נותרה כל ירידה בחולשה היא הזדמנות לקניה, אבל השאלה אינה שאלה של אפשרות.
ואז אתה מקשה ״אם כך מה השאלה הנכונה?״ השאלה הנכונה היא שאלת התזמון ״מתי נכון לפעול?״ והתשובה היא פשוטה כל עוד… לא קבלנו כניסה והשתלטות מחודשת של הקונים – לא קונים.
ואם פתחתי במילה שום אז מה אני רוצה לומר לכם לסיום ״שום דבר״ חדש מאתמול ואז זה כמו הפתיח ואין פה סייפה.
אז הסייפה שלי, כתוב בספר ״האדם מחפש משמעות״ של ויקטור פרנקל כותב ״כי שום אדם אין לו זכות לעשות עוול, אם אם נעשה לו עוול.״ אז תזכרו מהיום ששום הוא אנטיביוטיקה של הטבע ויש כמה דרכים לצרוך אותה, אחת באוכל, השניה דרך ההבנה כי ״שום אדם אין לו זכות לעשות עוול…״
הנה כך סיימתי גם בשום וגם בדבר – יום מזהיר לכם.
זהר
נ.ב – עוד ארצה להוסיף כי מצחיקה אותי הידיעה כי GE קפצה אתמול מעל 7% ועל כמות האנשים שכותבים בקבוצות שונות (רובם אינני עוזב מטעמי נימוס) על שתפסו את הקצה למטה.
אני רק מדמיין לרגע את כמות האנשים שנסיו לקנות את המנייה בדרכה למטה ולא צלחו שוב ושוב וקולם נדם לעומת הרעש של משהו שאולי תפס אתמול את הקצה, בקיצור הקבוצות ההללו עושות רעש ורבים מאיתנו אינם עוזבים את הקבוצות הללו מפחד שמה יפספסו משהו פחד ידוע בימנו הוא ה-FOMO. (הזדמנות נהדרת לחלוק עמכם מאמר מדהים שקראתי אתמול בנושא).
