לפעמים אין מה להוסיף במילים, כשאין מה לחדש לא מחדשים, לפעמים חלק מסגנון זה לא לומר כשאין מה לומר בעיקר לא לעשות כשאין מה לעשות אופנות דועכות, סגנון הוא נצחי. – איב סאן לורן
אני רוצה לספר לכם על הרומן שלי עם חברת אפל, לדעתי את הרומן הראשון שלי עמם התחלתי בסביבות שנת 1983, עם מחשבים ביתיים עוד קצת לפני, עת המחשבים הביתיים הראשונים צצים לעולם.
ההתבגרות שלי הייתה לתוך אפל, זה התחיל במחשב שמתחבר לטלויזיה סינקלר (1k), כשאני נזכר מה הצלחנו לעשות עם נפח הזיכרון הזה, אני מתמלא חיוך של לא הגיוני, כאילו פח השמן שהספיק ל… המלחמה על כל אות בכדי שנוכל לעשות עוד משהו והצלחה כאילו גם גילנו וגם פצחנו את הגנום של החיים.
המינויים לכל מיני חוברות מחשבים ולו לזכות ללמוד ולפצח עוד משהו בעולם הקסום הזה שהתחיל ומתגלה לי ומתבגר יחד איתי, (טרום אינטרנט) משם התבגרתי לדגם מתקדם יותר שנקרא ספקטרום 48 ואוו כמה זיכרון אפילו יותר מה-Vic 21, משם מלחמה עם ההורים שיקנו לי את commodore 64 לאחריו את אטרי (המחשב לא המשחק).
האמצעי השימור שלנו היו טייפים של קסטות (קופסת פלסטיק עם סלילים פנימיים )
הקפיצה הקוונטית הייתה מפתח מחשב האטרי בטכנולוגיה גרפית מדהימה ומתקדמת יצר מחשב מדהים ופורץ דרך, אין ספק שהקדים את זמנו באותו עת ומשם לדעתי הוא עבר לחברת אפל ויצר לה את המקפצה הגדולה שמשם התחילה מייצבת את עצמה – אבל אני כותב מהזיכרון וייתכן שאינני מדייק בפרטים (אשמח שמישהו שזוכר או מכיר את ההיסטוריה של המחשבים יעדכן בפרטים המדוייקים).
שהאפל יצא, לא היה להורי כסף לקנות את האפל (או היה ולא הסכימו) והתפשרנו על תואמי אפל, מחשב גדול שתופס מקום רב (יחסית) עם כוננים חיצוניים ומסך שיושב עליהם.
כבר אז הייתה לי חווית משתמש שהיא אחרת, אני אפילו זוכר שאחת התוכנות ניצלה את הרעש של הכונן (החריקות שלו) בכדי להביע אפקט (זה היה סרט xxx שמלווה באפקטים קוליים שנבעו מתנועת ראש הכונן), אין משהו בשכונה או בחברים שלא בא לראות את הפלא.
לא יודע לומר לכם האם זה הפלא של גילוי של תוכן גס מצוייר או האפקטים הקוליים שהכונן יצר
כדי שאקפוץ כמה מדרגות בסיפור לזמן היותי בצבא, אחרת המשיך לכתוב לתוך השבת.
בצבא שם גיליתי ושם התאהבתי במחשב המק הראשון, קופסה מרובעת המכילה גם את הכונן וגם את המסך, סוף סוף לא מסך ירוק עם גודל פונט קבוע, פתאום גמישות גרפית עם פונטים חלקים הבאים לידי ביטוי בהדפסה מדהימה שאינה מדפסת סיכות – מדפסות הלייזר הראשונות גרפיקאים וגרפיקאיות המייצרים טפסים וחוברות, יחד עם עולם דפוס שנגלה לי – הכל היה נראה לי קסום ופלאי (זה מצחיק אבל הייתי מסתכל על הדפים היוצאים מהמדפסת מהופנט מהיופי).
קסום גם במובן שלמדתי קודם מחשבים ולא רציתי להמשיך בתחום כי חיפשתי תחום שהוא יצרתי ויצרי ואו איזה כיף איזה קסם כאילו בראו בשבילי את מחשב האפל והיכולות שלו והנה אני יכול לשלב את כל הידע שלי במחשבים עם העולם היצירה המופלא.
משם המשכתי לסטודיו לגרפיקה אחרי הצבא משם מהר מאוד למחלקת הגרפיקה בעיתון מקומי לעולם השילוט והדפוס, עד היום מסמכים רבים אני עדין כותב באמצעות תוכנה לביצוע גרפי ולא באמצעות תוכנות עיבוד תמלילים.
יכולתי עוד לכתוב עוד הרבה פרטים, רק רציתי לשתף אותך באיך המשפט גדלתי לתוך אפל אינו כותרת כי מציאות אמיתית המלווה את חיי מהתבגרות ועד הבגרות כיום (אם כי יש כאלה שטוענות שעד היום עוד לא התבגרתי).
יש משהו שהם הצליחו בחוויות השימוש לעשות מהיום הראשון לאורך כל המחשבים והפלאפונים טבאלטים שעונים שיצא לי להשתמש בהם לאורך חיי ששום מחשב פלאפון או טאבלט לא גרמו לי (עם לאחרונה רחמנה ל… מיקרוסופט יצאו עם מחשבים נהדרים של surface שמאוד מאוד נותנים לי את חווית השימוש שאני מכיר מאפל).
איך אמרתי בזמנו שעברתי לעבוד על pc עם אותם תוכנות של המק – התחושה בעכבר היא לא אותה תחושה, לא יודע להסביר משהו מיסטי בתנועת הסמן והפעלת התוכנה היה אחר, באמת משהו שאני לא מצליח להוריד כאן למילים. אני לא מאלה שניתן להגדיר אותם כאנשי כת האפל שעיוור לאחרים בחיי כחובב צעצועים (מכל הסוגים), ניסיתי מכשירים וחברות רבות.
כאמור לאורך חיי היו לי לא מעט ״בגידות באפל״, כולם אבל כולם רק התקרבו לחוויה שתארתי חלקם יותר חלקם פחות, אבל אף אחד לא היה חווית המקור.
אתמול שאחד הדוחות החשובים של החברה פורסם והמשיכה להכות את התחזיות והגיעה לשווי הגבוה שלה מעולם.
עלו לי בראש שתי מחשבות האחת היא כלל יסוד אצלנו בזהרטרייד כל מה שיורד ימשיך וירד כל עוד… וכל מה שעולה ימשיך ויעלה כל עוד… והמחשבה השנייה היא מגיעה להם באמת כל כך מגיע להם.
אוסיף עוד משהו קטן שימחיש את התחושה המצטברת שלי שתנסה להמחיש לגמרי את כל מה שאני מנסה לכתוב לך היום, עוד דוגמא להמחשה
אחד המבחנים שלי למסעדות טובות זה עד כמה הם יודעות לשמר את חווית הטעם והביקור. כך אני בוחן את השימוש במוצרי אפל או אחרים. אני מעמיד מבחן ״המסעדות״ את המוצרים השונים שאני קונה או משתמש בהם בחיי.
אין מה לומר מסעדת אפל היא מסעדה נפלאה, תמיד כיף וטעים לי לבקר בה – הלוואי הטעם והתחושה ישארו.
לגבי השוק… לשוק יש את אותו טעם וחוויה שיש למבחן המסעדות ולכן הוא תמיד גורם לי לאותה תחושה של חיוך והנאה.
בינתיים אמשיך לגלגל מחשבות על תכנים וחומרים לקראת הכשרת המסחר התוך יומי והסוינג שבפתח (שוב מתרגש לקראת), בכדי שכל הנוכחים תהיה להם את אותה החוויה ואקבל ציון גבוה במבחן ״המסעדה״ שלכם.
שבת שלום מבורכת מתוקה ומזהירה.
