טרמפ הודיע כי הוא מעלה את תגרת החוב למשך שלושה חודשים, אני לא רוצה הבוקר לדבר על המשמעות הכלכלית של העניין רק לספר לכם שזה מזכיר לי שאבי היקר שיזכה לחיים ארוכים וטובים סיפר לא מזמן כי המליצו לו לעשות דיאטה ולאכול פורסת לחם אחת ביום, הוא ודאי שיתף פעולה בחיוך והחליט שמהיום והלאה הוא חותך את הלחם לרוחב ומקיים את כלל פרוסת הלחם – נראה לי שגם טראמפ מקיים את אותו הכלל.
השוק כמו שאמרתי ממשיך להטעין את עצמו למהלך הבא וזה המקום למצוא הזדמניות קטנות דחף במניות כמו akam קורצות להתחיל לבנות בהם פוזיציה… יש עוד כמה אבל הם עדין בסמן שמאלי מדי להצטרפות עם כי ההבנה הכוללת שלי את הדברים די דוחפת אותי לכיוון של בכל זאת לקנות אותם – אבל התאפק, מכירת הקצה כסימן סיום יחד עם התגובה האוטומטית נתנתו את סימן, אומנם הנסיון להמשיך מטה התקיים מתחת לנקודת התמיכה של מכירת הקצה ומכאן שהיה נדרש בחינה נוספת של העניין לאחר הרצפה הכפולה שמתחת לתעלה ואנחנו ממש עשויים לקבל אותה כעת, בוגרי הקופים ודאי ישמח לחשב את הפוטנציאל המקומי של האירוע, אני מקווה שעם הכניסה נקבל דחף לכיוון התקרה שיחזק את הסיפור המסתמן לי.
בימים אלו יותר ויותר אני מבין את המשפט “האמיצים אולי לא יחיו לנצח – אבל הזהירים לא חיים בכלל.“ ברנסון, בעיקר בגלל אירוע בריאותי שקרה לחבר/אח ילדות שלי, שדי מביא עמו המון פעמונים ושאלות על תפיסת החיים בכלל ושלי בפרט.
מי יודע אשוב לשקול שוב ואולי אקנה את הדחף היומי בטבע ככל שיהיה אקריב שם מחיר טעות של ארוח צהרים. נכון שזה נראה ונקרא כאילו אני קונה שם את הקצה, אבל אני קונה שם בעיקר את החולשה של הירידות ואת ההבנה הכוללת של התוצרה שעולה לי אל מול העיניים – הרבה פעמים אני מפסיד בחיוך, החיוך הוא לא השמחה על ההפסד אלה בעיקר על הבחירה לחיות חיי עשייה וביצוע והנכונות והיכולת לשלם את מחיר הטעות כשזה לא מצליח.
אהבתי ובמיוחד את ההבחנה הין האמיצים לזהירים.