השוק סגר את פער הבריחה, עניין שהפך פער בריחה לפער מיצוי, פערי מיצויי או עייפות הם אחד הסימנים מאפיינים את השוק לסיומה של מגמה נוכחית. לרוב לאחר הסימן הזה יש נסיון נוסף לתנועה עולה שחולשתה היא הסימן המצטבר השני שמביא להבנה על סופיות המגמה הנוכחית.
הסימן הראשון של סופה של המגמה מגיע גם בעת שהיא סוף שנה ממש הימים האחרונים שבה מתחזקת תופעה המימושים של המניות החלשות, בעיקר לצורכי מס.
אסביר לך סוחרים רוצים לדחות אירוע מס אז אינם ממשים בדצמ׳ את המניות הרווחיות, אך רוצים להזדכות חשבוניות על המניות המפסידות וממשים אותם. דבר היוצר משקולת על השוק ככל שאנחנו בימים האחרונים של השנה.
לגבי רפורמת המס׳ כנראה שכרגיל הכל כבר מהוון בתוך השוק, והשוק יגיב רק לדברים חדשים בעקבות או בהשפעת הרפורמה שלא נלקחו בחשבון עד עתה.
אגב בחודש ינואר עלולים הירידות להחריף או אז כל מי שדחה את מימוש המניות הרווחיות וכאמור יש רבות כאלה, יעשה זאת בתחילת השנה.
עת סיכומים והתכוננות לבאות, החשיבות של לתזמן כניסות לפוזיציות ביחד עם השוק כי קריטית לתוצאה שלנו.
אני חושב שהבעיה של רבים בעולם המסחר היא תפיסה רציונאלית כפי שעולה מתוך הציטוט ״אנחנו רציונאליים לאללה וזאת הבעיה שלנו״ (פרופ׳ ישראל אומן), מכאן ששני משתתפים בעולם המסחר יפסידו בסה״כ דרך קבע והם הפונדמנטליים ואנשי האלגו.
בסופו של דבר רק מי שינהג תהליכים בדרך השיפוטית שאנו מובילים ומוליכים יוכל לנצח את השוק ואת עצמו, הסיבה לכך היא פשוטה שהתנהגות רציונאלית יש רק באחת משלבי השוק ביתר לא, הסיבה השניה כי השוק אינו אחיד בתצורה שהוא עושה דברים אלה בעקרונות שבהם הוא פועל – מכאן הקושי של שני הגורמים המוזכרים לפעול מצד אחד ומצד שני היתרון הגדול שלנו המנתחים השיפוטיים.
בוקר טוב מבורך ומזהיר – זהר
