הוספתי מסגרת על התווך האחרון בכדי להדגיש את שנסיתי לומר לכם בימים האחרונים, אין ספק כי החולשה נמשכה אתמול (נבעה מירדה חדה במחירי הסוחרות), חולשה שלא שינתה כלום מהתפיסה שהצגנו בימים האחרונים, אולי בדבר אחד היא מהרהרת את הקניה הבאה מצד אחד ומחזקת את עניין הפעם השניה לשני הכיוונים.
אתמול שוב הרגשתי את שאני מכיר. כמה מקצוע המסחר הוא קשה ומושפע מהשפעת חיצונית של מה קורה מחוץ למסחר ואף מה קורה לך בתוך המסחר כגורם משפיע בהתנהלות ובהחלטה הבאה, למעשה המקצוענות היא ביכולת למרות הדברים ליישם את שנדדרש ליישם, כך שהתחלתי יפה במסחר, תוך כדי מצאתי את עצמי, עובר למהות של סכום הרווח, מה שהעביר אותי להפסד, טרייד טוב וחזרתי לרווח מעל היומית שלי ועדין משהו בער להמשיך, שוב מהות של סכום השתלטה על המסחר וסיימתי בהפסד שצמצם זאת ועוד עסקה שאפסה את הכל…
לפני ההפסד עברתי לשלב ההתמודדות עם הלעצור, לעצור תהליך, כי מצאתי שאני מדפדף במניות לא מוצא כלום ברמת האיכות שאני מחפש ובכל זאת כמעט נכנס או אפילו לעיתים נכנס וכל זאת גם שכבר הייתי מאופס כספית, עוד טרייד אמרתי ריסק קטן ודי והגיע עוד הפסד, עוד טרייד אחד בנסיון לתקן כל זאת כשאין סיבה מספיק טובה לעשייה שלי מלבד הרצון לעשות.
המלחמה בראש נעשית בין המודעות למה נכון לעשות לבין הרצון להמשיך ולעשות, המודעות נצחה בסופו של דבר ותפסה שליטה חזרה. קצת מעל ליעד הפסד יומי.
הרבה אנשים חושבים וחוזרים ואומרים כל המקצוע הזה זה ניהול סיכונים והתנהגות, אני כל הזמן חולק עליהם, הם מוצאים את הידע מהמשוואה או נותנים משקל קטן יחסית לגורמים האחרים.
תפיסת עולמנו ב-zohartrade היא שאין משמעות להתנהגות ולניהול סיכונים. ללא ההבנה של מה שקורה בשוק אשר יוצרת מודעות ורק כאשר יש מודעות יש את מבחן ההתנהגות.
הניתוח לאחור אתמול הוא מתחיל באיכות הטריידים שלקחתי, ההבנה שלמרות חוסרת איכותם או שזה לא המקום לפעול ובכל זאת פעלתי (בפשט כמובן), ללא ההבנה של איכויות הטרידים כל הדיון היה על יחסי סיכוי סיכון והאם סטטיסטית עצרתי בזמן.
כולם מדברים על להגיע לשוק מאוזן, ללא מריבות מבחוץ, ללא קשיים כאלה או אחרים, תשכחו מזה, אין מצב כזה, כולנו באים למסחר עם שקים מלאים מתוך החיים המקצוענות היא ביכולת למרות השקים, כל מי שחושב ומחכה שלא יהיו לו שקים מבזבז את זמנו זה לא יקרה – במקום ללא צריך לללמוד לסחור עם השקים.
נכון לעיתים יש קצת בלגן במחשבותי לעיתים ובעיקר לרוב יש בלגן בספרי המפוזרים במקומות שונים בבית, דבר שהזכיר לי את דברי למוני ״ספריה טובה לעולם לא תהיה מסודרת מדי, או מאובקת מדי, כי בכל רגע נתון יימצא בה מישהו, מוריד ספרים מן המדפים ונשאר לקרוא עמוק אל תוך הלילה.״ (מתוך הספר “חזרת: אמיתות מרות אך בלתי-נמנעות”).
אצלי ספרים וסרטים הם סוג של נחמה, סוג של רגע לצאת מן הסיפור של עצמי או סוג של היכולת שלי לחיות אחרת את הסיפור של עצמי, הלכתי לישון כשאני רואה סרט ישן וטוב ״שודדי הקריבים״, הייתם צריכים לראות איזה אלוף הייתי בסוף היום.
חוזרים לשמור על חדוות הדרך, הרבמ״ן אמר לעמרם ועמרם אמר לי “העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף אין, דאגה מנין?”
נתרכז בהווה למרות היותו כהרף ננסה להתחבר אליו בכל רגע מחדש, מזכיר לעצמי שבכל רגע נתון לא חסר לנו כלום, לכולנו
לעיתים נותן לכם חלון הצצה לתוך נבכי נשמתי ומחשבתי, מתנצל עם הכבדתי על משהו בקריאה או בתחושה, חשבתי שזה יכול להיות מלמד ומועיל ולי זה מעלה חיוך ורגש של אהבה. כמה התחום ואתם קסומים וכמה היכולת והמודעות חשובים לשני הנשמות שאנו בונים נשמות של חיתוך ומיקסום, נשמות של רצי מרתון אסיים בהחלטה של נמקסם את הטוב והרגע, כל עוד רגע…
שבת שלום מבורך ומתוק – זהר
