זה לא הכי פופלרי בתחילת שבוע שהשוק סוגר על הנמוך ושובר תמיכה שבועית וחודשית להציג סימנים הפוכים, אבל אנחנו תמיד כסוחרים משתדלים לא להיות מוטעי דעה ולסחור את מה שרואים ולא את מה שחושבים, כך גם נולדה האמירה אתמול בדבר פוטנציאל החזרה לממוצעים הנעים.
היכולת לקום ממקום נמוך ולהגיע למקום גבוה, השבוע פגשתי על קיר אחת הבוגורות היקרות שלי (ר.ס) שלי את השיר המרגש והנפלא הבא, שיר מבחינתי מסמל את המושג אין יאוש בעולם, כתבה הילסום ספר הנקרא “השמיים שבתוכי”, כך הבאתי את כאן הדברים כלשונם, הם מבטאים טוב ממני כל דבר שאנסה לומר.
“בכל מקום תלויים
שלטים האוסרים על
יהודים לפנות בדרכים
המובילות אל חיק הטבע.
אבל השמים משתרעים
גם מעל לפיסת הדרך
המותרת לנו. השמים שבתוכי
גדולים ורחבי ידיים
כמו השמיים שמעליי”
אתי הילסום מתוך
הספר “השמים שבתוכי”
הספר “השמיים שבתוכי” הוא יומנה של אתי הילסום ,עדות מופלאה בעוצמתה של התעוררות רגשית, אינטלקטואלית ורוחנית של אשה צעירה יוצאת דופן נוכח האיום הנורא של השואה. ביומנים אלה ישנו מבט חריג ביותר על השואה. הילסום היא אשה עצמאית, משוחררת ומתוחכמת מאוד, עוסקת בפסיכולוגיה ובספרות ומבקרת בקביעות אצל פסיכולוג אשר כותבת את יומנה תוך כניסת הנאצים להולנד, מולדתה. הנה מספר ציטוטים מופלאים מהספר שמומלץ לקרוא, ספר שהוא אחד מהספרים הכי מעוררי ההשראה שקראתי:
“להשאר נאמנה לכל מה שהתחלתי מתוך דחף ספונטני, אולי ספונטני מדי. להיות נאמנה לכל רגש, לכל מחשבה שהחלה לנבוט. להיות נאמנה במלוא מובן המילה, נאמנה לעצמי, לאלוהים, נאמנה לרגעים הטובים שלי. ובכל מקום שאהיה להיות “במאה אחוז”.
ה”לעשות” שלי יתבטא ב”להיות”!…הייאוש נשר ממני ופינה את מקומו לכוח גדול יותר משהיה בי קודם. זאת ועוד: מי שלומד להכיר את כוחותיו ומגבלותיו ולהשלים עמם מוסיף לעצמו כוח.”
“שלום אמיתי בעתיד ייתכן רק כאשר כל אדם יגיע לשלום עם עצמו ויעקור מתוכו את השנאה לזולת, ויהיה מוצאו אשר יהיה, ויהפוך אותה למשהו אחר, במשך הזמן לאהבה אפילו, או שמא זאת ציפייה מוגזמת? ואהבת לאויבך כמוך. ומדוע שלא נאמין שזה אפשרי?”.
“אני יודעת שאלה ששונאים, יש סיבות מבוססות לשנאתם. אבל מדוע עלינו לבחור תמיד בדרך הקלה והזולה ביותר? כל חלקיק של שנאה שיתווסף לעולם הזה יעשה אותו מדברי עוד יותר מכפי שהוא בלאו הכי. ואני מאמינה, אולי בתמימות, אבל בעקשנות, שכדור הארץ הזה יהיה מקום ראוי יותר לחיות בו, ולו רק במקצת, בזכות האהבה”.
אתי הילסום נרצחה באושוויץ ב-30 בנובמבר 1943.
לגבי השוק ביום כזה כל שנותר לכתוב השוק אתמול ירד אך השמים שבתוכנו עדין פתוחים
אין יאוש כלל, משהו נפלא עומד להתרחש – זהר
