התנועה העולה כבר מתקרבת לשיא כל הזמנים ואנו קרבים לתקרה כפולה במקרה של היפוך DT נמכור, כי הכלל הבסיסי והפשוט מורה “קנה תמיכה מכור התנגדות.” לא ציפיתי כי השוק יעשה תנועה עולה רציפה שכזאת, אך מי שחושב שתמיד השוק יעשה את שהוא צופה במקרה הטוב תמים.
ובכל זאת ציפייה בעולם הספקולציה היא כורח מציאת אסטרטגי, העוזר לנו לדעת מה לא לעשות, יותר פעמים תודעה שכזאת תעזור ותציל אותנו מאשר תזיק לנו.
אם לא יהיה היפוך באחת מהמקומות הבאים :מתחת התנגדות בשיא כל הזמנים / על ההתנגדות או בפריצה דמה אלה ימשיך מעלה ויצור שיא כל הזמנים חדש, אזי נכנס לתבנית שאני קורא לה “פתיחת רגלים” והמשמעות היא שהמחיר ירצה לחדור חזרה את פריצת התנגדות ולחזור לאמצע טווח הפתיחה, היעד הוא אמצע הפתיחה. (על הגרף שרטטתי לכם מפת דרכים עם שלושת האפשרויות)
מכאן שתודעת השוק שלנו לא השתנתה, כל עליה כרגע היא לצורך מכירה, בכל מקרה הסיבה שלא מכרנו בדרך, הוא הכלל החשוב ביותר שלנו…כל עוד.
אם משהו מהרהר אם אנו לא מפסידים משהו באי פתיחת עמדות חדשות בכל התנועה העולה החדשה, התשובה היא ראשית יכול להיות, אבל למען הדיוק אנו תמיד מתכוננים לכל תרחיש מראש, על כן התיק שלנו מכיל מניות בעמדת קנייה חסרות סיכון שמקסמו את עצמם עוד ועוד במהלך הזה (מי שעוקב אחר הסקירות ודאי מכיר ויודע על מה אני מדבר GILD FDO YHOO ).
ולפעמים יקרה שנפספס דברים בחיים ונרגיש “פספוס של החיים” הטיב לתאר זאת בחן בהומור עם הרבה ריח הדרים ניקוס קאזנצאקיס בספרו “זורבה היווני” “אם קיים גיהינום, אלך אני לגיהינום. לא משום ששדדתי, רצחתי או נאפתי, לא ולא! כל זה אינו חשוב כלל ועיקר. אבל אני אלך לגיהינום, משום שלילה אחד בסלוניקי חיכתה לי אישה במיטתה ואני לא באתי אליה”.
כשאני שותה לימונדה בבוקר, עונד חזרה את שרשרת העדי שלי ומנסה להבין ולשקול כיצד נכון לנהוג בפעם הבאה… עולה בי חיוך של בן 5
שומרים על חדוות הדרך מי יודע מה היא תזמן, רק החדווה תגרום לכם לא לפספס ובכל מקרה ליהנות ולפחות מהדרך, לעת עתה נמקסם את התיק כל עוד, נעקוב אחרי התרסיטים ונפעל בהתאם.
יום מזהיר ומוצלח
