הקפה נשאר, המאפה נעלם
יש חבר שאני יושב איתו לקפה כמעט בכל שבוע. במשך שנים לא הייתי צריך לשאול אותו מה הוא מזמין. הקפה הקבוע שלו ולידו המאפה הקבוע, כאילו מדובר בחבילה אחת שאסור לפרק.
לאחרונה שמתי לב שהקפה עדיין מגיע, אבל המאפה נעלם.
הוא לא אמר שקשה לו. הוא לא התלונן על יוקר המחיה ולא הכריז שמעכשיו מתחילים לחסוך. הוא פשוט הפסיק להזמין אותו, אני גם יודע שזה לא קשור לדיאטה.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות. בסך הכל מאפה. אבל כסוחר שהרדאר שלו פעיל אני מי רואה כשהרגל קבוע משתנה גם מבלי שמדברים עליו, אז לפעמים הוא מספר סיפור גדול יותר מכל הצהרה. אתמול Walmart סיפרה לוול סטריט בדיוק את אותו הסיפור.
🐘 זה לא צרכן שנשבר, זה צרכן שהתחיל לבחור
על הנייר, Walmart לא פרסמה דוח רע. ההכנסות צמחו, המסחר המקוון המשיך לזנק והחברה אפילו העלתה את התחזית שלה לשנה כולה.
אבל בתוך הדוח הסתתר פרט פחות נוח. הלקוחות עדיין הגיעו לחנויות ועדיין ביצעו קניות, רק שקצב הגידול בסל שלהם נחלש. כמו החבר שלי בבית הקפה, הם לא נעלמו. הם פשוט התחילו לחשוב פעם נוספת מה קונים ומה לא.
והשוק לא אהב את זה. מניית Walmart נפלה ביותר מ-9%, ויחד איתה נחלשו קמעונאיות נוספות ומגזרי הצריכה. לא מפני שהחברה הפסיקה לצמוח, אלא מפני שהדוח העלה ספק לגבי מי שאמור להמשיך לממן את הצמיחה הזאת – הצרכן האמריקאי.
🐘 כשהדלק מתייקר
מחיר גבוה יותר בתחנת הדלק אינו נשאר בתחנת הדלק, זה משפט שכתבתי לא פעם. הוא מגיע לסופר, למסעדה, לחופשה המשפחתית ולרכישה שהלקוח התכוון לבצע, אבל החליט לדחות לחודש הבא.
הצרכן אינו מקבל תוספת תקציב מפני שהדלק התייקר. אם יותר כסף עולה למלא את המיכל, פחות כסף נשאר לדברים שאפשר לחיות בלעדיהם. לפעמים זה מאפה, לפעמים זוג נעליים ולפעמים סוף שבוע שתוכנן וכעת נראה קצת פחות דחוף.
זו הסיבה שהסיפור של Walmart גדול יותר ממניה אחת. החברה יושבת כמעט בדיוק במקום שבו הלחץ הכלכלי פוגש את ההתנהגות היומיומית. כשהלקוח שלה מתחיל להסיר מוצרים מהעגלה, כדאי להקשיב גם אם העגלה עצמה עדיין נראית מלאה.
🐘 השפעה רוחבית
הירידות אתמול לא נשארו בתוך עולם הקמעונאות. המדדים המרכזיים איבדו סביב אחוז, ועל כל מניה שעלתה היו כמעט שתיים שירדו. מוצרי הצריכה הבסיסיים והצריכה המחזורית היו בין המגזרים החלשים, בזמן שהאנרגיה הייתה בין המקומות הבודדים שבהם הכסף מצא הגנה.
זה חיבור שחשוב להבין. האנרגיה נהנית ממחיר הנפט, אבל אותו מחיר מתחיל ללחוץ על החברות התלויות בכיס של הצרכן. מה שטוב לצד אחד של המדד מתחיל להפוך למס על הצד האחר.
וכאשר החולשה מתרחבת מעבר למניה שפרסמה את הדוח, השוק אומר לנו שהוא אינו מתייחס לאירוע כאל תקלה מקומית. הוא מתחיל לבדוק אם מדובר בשינוי רחב יותר בהתנהגות.
🐘 גם מחיר הכסף לא מאפשר הרבה מרחב
לכל זה הצטרפה מחדש העלייה בתשואות האג״ח. משרד האוצר האמריקאי הודיע שיגדיל משמעותית את רכישות האג״ח הארוכות כדי לשפר את הנזילות, אבל הרגיעה החזיקה זמן קצר בלבד והתשואות חזרו לעלות.
כך הצרכן מוצא את עצמו נלחץ משני הכיוונים. מצד אחד אנרגיה יקרה יותר מכרסמת בתקציב השוטף. מצד שני תשואות גבוהות שומרות על מחיר האשראי, המשכנתאות והמימון ברמה מכבידה.
זו עדיין אינה הוכחה שהצרכן האמריקאי נשבר. Walmart ממשיכה לצמוח, מספר העסקאות עדיין עלה והחברה לא הורידה את התחזית. אבל זה כן סימן לכך שהמרווח שהיה לצרכן להתפנק או לקנות בלי לחשוב הולך ומצטמצם.
🐘 האם הייתה תגובת יתר?
אם מחירי האנרגיה יירגעו, התשואות יחזרו לרדת ומניות הצריכה יתייצבו, יתכן שנגלה שהשוק הגיב בחריפות גדולה מדי לדוח אחד. גם שיפור ברוחב השוק וחזרה של קונים למניות הקמעונאות יחלישו את הנרטיב.
אבל אם חברות נוספות יספרו שהלקוחות עדיין מגיעים אך מוציאים פחות על הדברים שמסביב, כבר לא יהיה מדובר רק ב-Walmart. זה יהיה סימן שהצרכן עבר ממצב של קנייה למצב של בחירה.
כסוחרים, לא צריך למהר להפוך כל מאפה חסר לתחזית מיתון. מצד שני, גם לא כדאי לחכות עד שהכיסא מולי בבית הקפה יישאר ריק כדי להבין שיש שינוי. החבר שלי עדיין מגיע. הקפה עדיין מונח מולו והשיחה נשמעת בדיוק כמו תמיד.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכניות ליווי הסוחרים ׳שיטת הפיל׳
ומרגל המסחר.
