הציור שכולם יראו ביום רביעי. מה שמתחתיו יתגלה בחמישי.
אתם יודעים איך זה בעולם האמנות? לפעמים הציור שתלוי על הקיר הוא דווקא החלק הכי פחות מעניין. מכניסים את היצירה לצילום אינפרא־אדום או לרנטגן, ופתאום רואים שמתחת לצבע יש ציור אחר: קו שהאמן מחק, דמות שהוא הזיז, או החלטה שהוא שינה בדרך.
הצופה רואה את התוצאה הסופית. המשמר מנסה להבין איך הגיעו אליה.
זה בדיוק מה שיקרה השבוע בוול סטריט.
🐘 כולם יסתכלו על הציור
ביום רביעי כולם יסתכלו על התמונה הגדולה: האם הפד יעלה ריבית, מה יהיה כתוב בהודעה, ואילו מילים יבחר יו”ר הפד במסיבת העיתונאים. אלה יהיו הכותרות, והאלגוריתמים יגיבו להן בתוך שניות.
אבל מבחינתי, יום רביעי הוא לא האירוע הכי חשוב. יום חמישי הוא הרנטגן.
ביום שישי האחרון השוק נתן לנו טעימה מהמורכבות הזאת. המניות עלו למרות שנתוני האינפלציה הקשו על הסיפור של כסף זול יותר. במקביל, הנפט נרגע אחרי שבוע של עליות חדות.
במילים פשוטות, הקונים קיבלו כמה שעות של הקלה במחיר האנרגיה וניצלו אותן. אלא שהשבוע החדש נפתח כשהנפט שוב עולה, והבעיה עדיין רחוקה מלהיעלם.
🐘 הנפט כבר לא עומד בצד
הפגיעה בצינור הסעודי והלחץ הגובר על נתיבי השיט במזרח התיכון חשובים הרבה יותר ממחיר החבית ברגע מסוים. הם מייקרים את ההובלה, את הביטוח ואת הזמן שלוקח להעביר סחורות.
כשהדרך להעביר אנרגיה נעשית ארוכה ומסוכנת יותר, העלות הזאת מגיעה כמעט לכל דבר שאנחנו קונים. זה כבר לא רק סיפור של חברות אנרגיה. זו שאלה של רווחי החברות ושל הכיס של הצרכן.
עד יום רביעי, שני ושלישי יתנו לנו רמז ראשון לגבי מצב השוק. אם הנפט ימשיך לעלות והתשואות יעלו יחד איתו, אני רוצה לראות מי מצליח להחזיק מעמד.
האם חברות עם תזרים ורווחיות ממשיכות לקבל ביקוש? האם חברות שתלויות בצריכה מתחילות להרגיש לחץ? והאם הסוחרים שוב בורחים אוטומטית למניות הענק?
חשוב לי להדגיש: הדבר החשוב ביותר הוא לא רק אילו מניות עולות. חשוב לראות גם אילו מניות קיבלו חדשות רעות ועדיין לא ירדו.
היכולת של מניה להחזיק מעמד למרות חדשות רעות היא סימן חשוב. בעולם המסחר, גם זו שפה.
וכאן הפד חוזר לתמונה.
ריבית גבוהה אמורה להוריד את הביקוש. אבל נפט יקר מייקר את החיים גם בלי שהצרכן החליט לקנות יותר. לכן הפד עלול להילחם באינפלציה שחלק ממנה מגיע ממקום שאין לו שליטה אמיתית עליו.
זו סיטואציה לא פשוטה.
🐘 בבוקר נקבל את הצרכן
עוד לפני החלטת הריבית, ביום רביעי בבוקר, נקבל תמונה חדשה על הצרכן האמריקאי דרך נתוני המכירות הקמעונאיות.
אני לא מחפש שם מספר שייתן לי כותרת.
אני רוצה להבין אם משקי הבית עדיין ממשיכים לפתוח את הארנק למרות הדלק היקר ועלויות המימון הגבוהות.
צרכן חזק מדי נותן לפד יותר סיבה להקשיח את המדיניות ואולי להעלות ריבית. צרכן שמתחיל להתעייף הופך כל העלאת ריבית להחלטה הרבה יותר רגישה.
אבל גם אחרי כל זה, אני לא מתכוון לשפוט את כל השבוע לפי הנר של יום רביעי. אני אחכה עוד יום.
🐘 ביום חמישי מתחיל הרנטגן
התגובה הראשונה להחלטת ריבית היא בדרך כלל ערבוב של אלגוריתמים, סגירת פוזיציות, משפט אחד ממסיבת העיתונאים וסוחרים שמנסים להבין מה אחרים הבינו.
יום אחרי, האבק כבר קצת שוקע.
אז אני רוצה לראות אם התשואות ממשיכות לעלות, אם מניות הצמיחה מצליחות להחזיק, אם המניות הקטנות משתתפות, ואם העלייה מתפזרת על הרבה מניות או נשענת שוב על כמה שמות גדולים.
גם בתוך הטכנולוגיה אני לא מצפה לתשובה אחת. עולם הבינה המלאכותית כבר מזמן לא מתנהג כמו סל אחד. בשבוע שעבר ראינו שכסף יכול לעבור מחלק אחד של התחום לחלק אחר, בלי שהמשקיעים עוזבים את הסיפור כולו.
כשהריבית עולה, השוק נעשה בררן יותר. הוא רוצה לראות מי מוכר תשתית אמיתית, מי מייצר מזומן ומי בעיקר מוכר הבטחה לעתיד.
מבחינתי, זו לא חולשה של מהפכת הבינה המלאכותית. זה פשוט מעבר משלב ההתלהבות לשלב שבו המחיר מתחיל לדרוש תוצאות.
זה הרגע שבו הציור שמתחת לציור מתחיל להופיע.
אם הפד יקשיח את המדיניות והמדדים בכל זאת יחזיקו, אם רוחב השוק ישתפר והמניות הרגישות לריבית יפסיקו להישבר, זו תהיה אינפורמציה חשובה וסימן שורי חזק.
לא בגלל שריבית גבוהה היא חדשות טובות, אלא בגלל שהשוק יראה לנו שהמוכרים קיבלו סיבה טובה למכור — ועדיין לא הצליחו להפיל את המחירים.
מצד שני, אם הכותרת תתקבל יפה ביום רביעי, אבל ביום חמישי נראה תשואות עולות, רוחב שוק נחלש ומניות צמיחה מאבדות אחיזה, נדע שהתגובה הראשונה הסתירה חולשה. במקרה כזה, צריך להדק הגנות.
🐘 ואז יפן נכנסת לחדר
ביום שישי נקבל עוד שכבה, שתסגור את השבוע. הבנק המרכזי של יפן מתכנס כשהשוק כבר מצפה ממנו להמשיך להקשיח את המדיניות.
במשך שנים יפן הייתה אחד המקורות החשובים בעולם לכסף זול. ככל שהכסף שם מתייקר, חלק מהמשקיעים שהתרגלו לחפש תשואה מעבר לים צריכים לחשב מחדש את העסקה.
לכן אני אסתכל גם על הין ועל האג”ח. לא כקישוט של נתוני מאקרו, אלא כרמז לכיוון שאליו זורם הכסף בעולם.
יש כאן נקודה שסוחר עלול לפספס אם הוא עסוק רק בניסיון לנחש את החלטת הפד.
השבוע הזה הוא לא מבחן בידע כלכלי. אף אחד לא מקבל פרס על כך שחזה שינוי קטן בריבית.
זה מבחן ביכולת להפריד בין החדשות לבין הדרך שבה הכסף הגדול מגיב אליהן.
🐘 עכשיו אפשר לראות מתחת לצבע
וכאן אני חוזר למעבדת השימור.
כשצילום רנטגן מגלה שמתחת לציור המפורסם הסתתרה גרסה אחרת, פתאום מבינים שהיצירה שאנחנו רואים היא תוצאה של תיקונים, שינויים והחלטות שלא ראינו. ברגע הזה, כל ההבנה שלנו את הציור משתנה.
ביום רביעי נקבל את הציור שוול סטריט תתלה על הקיר.
ביום חמישי, אם נסתכל על התשואות, על רוחב השוק, על הסקטורים ועל ההשתתפות — ולא רק על הכותרת — אולי נראה גם את הסקיצה שמתחת.
ולשם אני מסתכל השבוע.
לא כדי לדעת מה הפד חושב על השוק, אלא כדי לראות מה השוק באמת חושב על הפד.
שבוע מבורך וגמר חתימה טובה
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי לסוחרים ׳שיטת הפיל׳
