אנחנו הולכים ומתקרבים לסוף החודש הנוכחי (שלמעשה הוא גם סוף הרבעון הנוכחי ולא אדבר על פקיעות משולשות וכו), יש הרבה תכונות שמועצמות אצלנו בזמן העיסוק במסחר, בגלל שזה תחום שיש בו רגש רב (חלק טבוע וטבעי שקיים בכל אדם ואדם).
בעולם המסחר מצורפים לרגשות מגברים. במגברים הללו הפניתי את תשומת לבכם כמו במקהלה שהמנצח עליה הוא השוק מצביע בעזרת שרביט המחיר בכל פעם לכיוון אחר, פעם מצביע על צד ימין ופעם מצביע על צד שמאל ושומעים אותם, כך השוק בעזרת מקל הניצחון שלו, גרם ביום של ירידה לגרום לקבוצה אחת לצעוק “אמרנו לכם ואנחנו היחידים שאמרנו לכם” ואז איך שהשוק קצת עולה הקבוצה הגדולה השנייה קופצת ואומרת “אמרנו לכם, אנחנו היחידים שאמרנו לכם עוד בחודש אוגוסט אמרנו לכם”
ויש אותנו שלמדנו לא להקשיב לקולות שעולים מחוץ לשוק אלה לקולות שעולים מתוך השוק ולא רק לקולות כי עם לתמונות ולריחות ואותם טבלנו בתחושות המבוססות על זמן המסך שלנו והיינו איזה אמצע בודד שצעק sideway ועכשיו תורנו לומר היינו היחידים שאמרו sideway
(כביכול להיות צודק במצב הזה לתפיסת שני הקבוצות השניות זה הכי קשה, לתפיסתנו היות ורוב הזמן השוק נמצא במצב זה, זה הכי קל במיוחד שהוא גם צועק ומראה סימנים לכך, וכל מי שעדין לא מסכים שישאל את עצמו מה קרה למחיר משער הסגירה של החודש הקודם ועד היום.)
אנחנו לפני כיפור, אנחנו כסוחרים המבינים ומתאמנים כמעט לאורך כל חיינו המקצועיים בסלוח לעצמנו (מרוב טעויות שאנחנו עושים), מבינים לעומק את חשיבותו של העניין, שללא תכונה זו של לסלוח אין אנו מסוגלים להמשיך הלאה קודם כל מהצד האגואיסטי לסלוח לעצמנו ומעבר לעצמנו ודאי יש כאן חשיבות הוליסטית ועניין של ערבות הדדית לסלוח לאחר, היכולת לסלוח לא תשרת אף אחד במידה ולמרות הסליחה יש לו כוונה לחזור לסורו, כי אז זאת לא סליחה אלה הכחשה, רוצה לומר שהבעיה הגדולה שלנו היא ההבחנה בין סליחה לבין הכחשה.
סליחה אפילו שמתחילה ממחשבה והחלטה תחלחל לרגש ולמעשה, הכחשה היא מסתור של המחשבה מהרגש ומהמעשה אבל היא לא מצליחה להסתתר לאורך זמן, לכן הבחירה צריכה להיות שכלית בין “אני בוחר לסלוח” לבין “אני בוחר להכחיש”, אז רוצה לומר לכם שני דברים הראשון קודם כל אני בוחר לבקש מכל אחת ואחד ממכם סליחה ומובן הבסיסי והפשוט ביותר של הדבר והדבר השני אני בוחר לסלוח לכם ולעצמי ובכך לאחל לנו לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה ומקווה שמשמים רואים את הבחירה שעשינו השכלית גם אם קשה היא רגשית, בחרנו שלא בהכחשה כי עם בסליחה.
רוצה לתת לכם סיבה נוספת לסלוח גם אם מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אולי כדי להבין אותה, העניין הוא כזההמים שמכבים את התשוקה היא המרירות וחוסר היכולת לסלוח לאחר ולעצמך יכבו את אש התשוקה, בלי אש התשוקה אין דלק להצלחה כפי שאמר לי חברי שבקרתי אותו במדינה קרובה לפני כמה ימים “הרצון לנצח, התשוקה להצליח, הדחף להגיע לפוטנציאל המלא שלך… אלו המפתחות שיפתחו את הדלת למצוינות אישית.” קונפוציוס
רוצה לסיים בשיר ושעור שאני מקשיב ומביט עליו כל שנה בחודש אלול, לעיתים בבכי, לעיתים בחיוך, הרבה פעמים אפילו בסוג של פחד אבל ככל שמקשיב לו מתחזק בי התקווה והחיוך
שומרים על התשוקה בוחרים לסלוח, שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה למשפחת Zohartrade ולכל עם ישראל
תודה, זהר.
לשנה טובה תכתב ותחתם.
תודה ניצן יקר