ביצי זהב הוא מושג בעולם שלנו אך לא פחות כיצד מתייחסים אליהם. שוב ניתוח שיפוטי מנצח כל סוג אחר של ניתוח ורק ההבנה תהליכים מאפשרת את הגדרת העסקה הטובה ביותר, כך שאני כל כך שמח שנחשפתי ובחרתי להתמחות בדרך החשיבה של ריצארד וייקוף.
כך שאתמול בערב אני מקבל שאלה מתלמיד שלי אלי כהן כיצד הייתי ממליץ להתנהל מכאן (כניסה ב-4.90) שנינו לבטח מחייכים מצדי מסך הפלאפון, הוא מבין לעומק כמה ההבנה התהליכית אפשרה לבחור עסקה (קישור לגרף) עם פוטנציאל גבוה לדעת לתזמן אותה בדיוק של לייזר לקראת שלב “ההמראה” ולחייך, בשיחה שהייתה לי עמו לא מזמן, הוא אומר שהדבר היחיד שהוא מצטער שלא עשיתי מזמן את סדנת וייקוף, הוא בחר להגיע אליה שוב – מרגש תמיד לקבל הודעות כאלה.
ולא זה לא פסוט פרסומי זה פוסט עובדתי שמאפיין את רוב חברי שבט הקופים שלי.
לאחרונה בשיחות שיש לי עולות לפעמים שמות של חברות כאלה או אחרות שעבדתי מולם ואינם ושואלים אותי מה קרה להם ואז אני נוהג להסביר מה קרה דרך משל ביצי הזהב (חשוב שתכירו אותו).
מכאן אני קופץ ורוצה לדבר על חברות שמחלקות דיבידנד (בהמשך תבינו את הקשר), אני הרבה פעמים מעלה שאלה חברה שמחלקת דיבידנד היא חברה טובה? הרוב קופצים בצורה די אוטומטית ועונים לי “כן”, אז זהו שלא!
כל מי שמבין שחברה היא נכנס והשווי של הנכס הוא הנכס, ומבחן הטוב או לא טוב הוא רק בשאלה אחת, האם הפעולה שאני עושה כרגע מטיבה עם העסק או מזיקה לעסק בעניין הזה חלוקת דיבידנד היא ודאי גורעת ופוגעת בנכס היא מטיבה עם הבעלים (לכאורה).
באפט בעצמו אומר (בציטוט לא מדויק) חברה תחלק דיבידנד רק באחת משני מקרים הראשון החברה הגיע לרוויה ואין לה מקום להמשיך לצמוח או המנהלים לא יודעים לעשות תשואות מנצחות שוק.
בסופו של יום שווי של חברה הוא בעיקר בשווי הנכסים שלה וייצור הרווחים מוכפל בצורה כזאת או אחרת בקצב הגידול של שני הפרמטרים שהזכרתי.
לעיתים בעלי עניין קונים חברות בעזרת הלוואות אישיות גדולות והדרך שלהם לכסות את הלוואות היא ע”י משיכת דיבידנדים שאחרת לא יעמדו בהחזר הלוואות אישיות, כך שנוצר ניגוד עניינים מובהק בין השניים, מכאן שלרוב חברות שמחלקות דיבידנד במשקפים שלי נמצאות באחת ארבע מצבים אפשריים
כך קרא להבנתי מהתחלה במניית בזק (לכאורה מציע לכם לקרוא את הכתבה המצורפת) שהבעלים במקום לחשוב על החברה חשב על עצמו וחילק דיבידנים ענקיים מהחברה החוצה – הוא אפילו לא הסתיר זאת כשיצא בקמפיין הכי טוב בבית
משל איזופוס (מופיעה בספר שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד)
מעשה באיכר עני שמצא קן של אווזה. האיכר הסתכל בתוך קן האווזה, ולהפתעתו הבחין בניצוץ זהב. הוא הרים את הקן כדי להסתכל עליו מקרוב, ובתחתיתו מצא ביצת זהב גדולה. האיכר היה מופתע מאוד מהמקרה, וחשב שמדובר בתעלול כלשהו. הוא החזיק את ביצת הזהב הגדולה בשתי ידיו וחזר לביתו.
למחרת חזר האיכר אל הקן של האווזה. כששוב הבחין בניצוץ הזהב שמח מאוד. הוא רץ אל הקן הקטן ושוב ראה בתחתיתו ביצת זהב גדולה. האיכר שוב הרים את הביצה הגדולה בשתי ידיו וחזר לביתו.
כך עשה האיכר במשך יום ביומו, ולבסוף נעשה לעשיר גדול. כל יום היה הולך אל הקן של האווזה, והיה מוצא בתוכו ביצת זהב אחת. בעזרת ההון שצבר קנה לעצמו בית חדש וגדול, משרתים, אוכל משובח ויין יקר.
אך עם העושר שצבר גברה חמדנותו של האיכר. “מדוע שאקבל בכל יום רק ביצה אחת מן האווזה?” שאל את עצמו, “אני רוצה את כל הביצים בבת אחת!”. בוקר אחד, אחרי שלקח האיכר את ביצת הזהב שלו, החליט האיכר לפתוח את בטנה של האווזה ולקחת את כל הביצים. מה רבה הייתה הפתעתו של האיכר כשגילה כי בטנה של האווזה הייתה ריקה. וכך איבד האיכר את המקור לעושרו.
למיותר להוסיף אחר המשל נמשלים, אך אחד מהעניינים בספר הוא נושא האיזון, כך שקראית הכתבה הבוקר יחד עם התבונות בשוק תוך כדי ניתוח האם השוק מאוזן או לא התחברו לי הדברים בראש.
כשכתבי שהשוק מאוזן ויהיה לא קשה לרדת בסקירות הקודמות יכולנו לראות בכל השבוע הקודם את הביטוי לאיזון, אך באותה מידה שקשה לשוק לרדת מתוך מצב מאוזן קשה מאוד לשוק לעלות, הדרך היחידה של השוק לנוע לכיוון מסוים היא על ידי יצירת חוסר איזון שלרוב מתפתח תוך כדי השענות על אחד הקצוות של טווח הדשדוש.
ודאי שאינני אוהב את פריצת הדמה ככל שאני בעניין שהשוק ימשיך צפונה, מצד שני אני “אדיש” לתהליכים ומבין שאירועים כורח התפתחותי של המחיר, מכאן שהשאלה כעת היא רק על איזה אזור המחיר ישען ככל שהמחזורים ירדו.
אם אתם סוחרים שמפסידים כסף ולא מבינים למה פעם משהו עובד לכם נפלא ולמה בפעמים אחרות לא מצליח והנטייה שלכם היא להאשים את הצד המנטלי? אז אתם יכולים לחייך יש לי פתרון בעבורכם.
סדנה שלשית ואחרונה שאני פותח לעת הקרובה כיצד סוחרים ניתוח שיפוטי, – אז אני רוצה לתת לכם את הפתרון הדרך היחידה לנצח את השוק היא בהבנת התהליכים והיכולת לנהוג אותם כל עוד.
הסדנה היא רק לבוגרים שלי מסיבה אחת פשוטה היא מבוססת על חומרים קודמים, הסיבה לרשימת המתנה היא הרצון שלי לבחון באופן אישי כל אחד האם הוא מתאים או לא לסדנה – בכל אופן הפעם יהיה אף מרתק יותר כי בכל מחזור אני מחדד ומשפר את החומרים – לשמחתי היא כמעט מלאה.
סיכומו של יום אנחנו לא אוהבים את אי ההמשכיות מצד שני מודעים למצב ולמיקום על המרחב ואת האפשרויות שעשויות להתפתח אל מולנו.
יום מבורך מתוק ומזהיר לכם – זהר
