סביבי לרוב עולה הויכוח ניתוח פונדמנטלי או ניתוח בשיטת הפיל המבוסס על ניתוח שיפוטי שאחד היסודות שלה היא תורתו של ריצ’רד וייקוף (אבל לא רק).
בעוד אנליסטים ומנהלי התיקים הפועלים ע״פ הגישה הפונדמנטלית באופן כללי קונים מנייה שע״פ ניתוח והשערה סובייקטיבית מניחים הנחות שונות ומשונות, כמו מה תהיה כנראה רמת הרווחיות בחברה בעתיד ועשו לה ניתוח עד כמה המחיר הוא הזדמנות והם קונים בהזדמנות.
נניח עד לכאן שהרעיון הבסיסי הוא נכון והגיוני, הביצוע שלהם ממש גרוע, מפני שככל המחיר ממשיך לרדת וללכת נגדם אזי מבחינתם זאת לא בעיה או שגיאה בניתוח זהו למעשה רק הזדמנות לקנות עוד ועוד.
רובם באופן מניפולטיבי מצטטים את וורט באפט, רובם לוקחים קטעים בהם השוק צלל והתאושש על יסודות חלקיים אלה הם בונים טירות של רעיונות
רובם קונים ושוכחים – מהמרים על הזמן ועל הנחות בסיס סובייקטיביות – הרעיון הכללי הוא ״קנה ושכח״ מתוך הנחה שיום אחד מנייה תגיע חזרה לשווי האמיתי שלה שע״פ התחשיב שלהם כרגע הוא שגוי – כל שנדרש לשיטתם הוא סבלנות (או במונחים שלי להמר על הזמן).
בעוד הגישה שלנו היא גישת הכל עוד… בשיטת הפיל נכנסים להעסקה בהתבסס על סט נתונים ומצביים עכשוויים וככל שניתחנו נכון את הדברים הסתברות לקבלת תוצאה היא חיובית, אבל מעל הכל יש נקודה במרחב המחיר ובמרחב הזמן שבה אנחנו מבינים כי טעינו.
נקודת הטעות היא קריטית בהתנהלות בעולם של חוסר ודאות או אפשרות לשינויים, היא המכתיבה שלנו את שני הפרמטרים היחידים שיש לנו עליהם שליטה
אפילו וורט באפט פועל בשיטת כל עוד… ולא בשיטת קנה והחזק (או שכח בשפתי), אלה פועל בשיטת כל עוד… ברגע שהוא מבין כי טעה או משהו השתנה הוא סוגר את הפוזיציה.
כך עשה אתמול על מניית טבע… האם עשה זאת מפני שעברו שנים רבות?, האם עשה זאת בגלל שאיננו עקבי? – התשובה לשתי השאלות היא ודאי שלילית הוא עשה זאת בגלל שבניגוד לרוב הפועלים ע״פ גישה פונדמנטלית של קנה שכח
הוא פועל בגישת הכל עוד… בדיוק כפי שעושה שיטת הפיל, ברגע שוורן מבין שמשהו השתנה לשלילה והנחות יסוד שהניח לא מתקיימות הוא יוצא בלא קשר לכמות הזמן שעבר.
בשיא ההשקעה שלו בטבע הכפילה את עצמו אך בהמשך הוא ספג הפסדים, עד שהחליט לאחרונה לצאת מהמנייה.
חשוב מאוד לחתוך הפסדים, להיכנס עם תוכנית שיש בה גם דלת יציאה ולא רק לקנות לשכוח ולהתנהל בתקווה שהשוק ברבות הימים יחזור ויצמח.
זהו השרירי הראשון והבסיסי שחייבים לאמן ולתחזק אותו בצורה מתמדת על שריר זה נבנה השריר הבא והוא שריר המיקסום.
כפי שכתבתי רבים מבין אוחזי השיטה הראשונה בפאניקה גדולה לנוכח מצב התיק שלהם, שגם אם יתאושש (אני ודאי מאחל להם שכך) ברבות הימים/חודשים/שנים מנקרת בהם השאלה מה יהיה אם אני אצטרך את הכסף בדרך.
וכל מי שעונה מראש, אני לא צריך את הכסף למעשה גוזר על השיטה התנהלות מגזרית לקבוצה מאוד מאוד עשירה שאכן לא צריכה את הכספים בדרך או יכולה להמר עליו ועל הזמן.
אנחנו נמשיך לפעול באופן המייצר דלת כניסה אך גם שער יציאה לוגי ברור מוגדר ולא נהסס בעת הנדרשת גם לצאת החוצה – על הדלת כתוב ״כל עוד…״
קישור לכתבה על התנהלות וורן באפט במנייה
קדימה מקסם כל עוד…
זהר ליבוביץ
🐘-או-סוף המסחר שלך
בוקר טוב מאסטרו …. יפה כתבת, יכול להוסיף ולהגיד שאימצתי את הכל עוד …. בעוד הרבה תחומים בחיים.
תודה על הסקירה זהר !