כשבאים לקנות יהלום, אנחנו מקפידים על 4 פרמטרים המכונים – The 4 C’s, נקיון, צבע, חיתוך, משקל.
נקיון
נקיון בעיקר נקבע כתוצאה האם אבן שלמה או יש בתוכה חללים, בהגעה המקצועית תכלילים (החלל הזה ביהלום אינו בהכרח אויר אלה יכול להיות גביש, גז נוזל או חלל), פגם למיטב הבנתי הוא כל מה שנראה לעין בהגדלה של פי 10, מתחת אינו נחשב לפגם. הפגמים אף מחולקים לפגמים חיצוניים או פנימיים (5 דירוגי לקביעת ניקיון)
צבע
אחרי הנקיון מגיע עניין הצבע, שמהותו כמה הוא לבן ולעיתים אנו מקבלים יהלום צבעוני כתוצאה מכניסת אטומים זרים המשפעים על צבע היהלום, רמת הנדירות של הצבע או שילוב של נדירות יחד עם עוד צבע מעלה את מחיר היהלום בהתאם (כעשרה סוגי או דרוגי צבע).
משקל
נקבע יחד בסיס ביהלומים שהיא קארט (200 מיליגרום או 0.2 גרם) כל יהלום שהוא קטן מקארט נמדד בנקודות כך למשל יהלום שמשקלו חמישית ממשקל קארט הוא יהלום בעל משקל של 20 נקודות, ודאי שככל שהיהלום גדול יותר הוא עולה בניגוד הכולל וכך גם במחיר שלו. (להבדיל בקארט במתכת הזהב שם הוא לא מסמל את המשקל אלה את האחוז הכולל של המתכת בחומר)
חיתוך וליטוש
תפקיד החיתוך והליטוש מתחלק לשניים, הראשון הוא הוצאת וצמצום פגמים חיצונים ופנימיים (נעשה בתהליך תכנון החיתוך והליטוש בכדי לקבל מקסימום אבן ומינימום פגמים), תהליך שהמטרה שלו מיקסום הגודל, הברק והיופי מתוך חומר גלם נתון, הקושי בתהליך היא המיומנות נדרשת וכי נדרש אבן בגודל דומה לביצוע התהליך, היופי הסופי נקבע ביחס לפרופרוציות מסויימות של הפזות האבן גובה ורוחב, הפרופורציה המובילה היא יהלום עגול בעל 57 פאות.
הליטושים עצמם גם הם מחולקים ל-4 קטוגריות הראשון שכבר הזכרתי נקרא בריליאנט, השני ליטוש “גס יותר בשם ראדיאנט (8 צלעות) ממשיך בפרינסס (4 צעלות) הסוג האחרון הוא יחודי ומיוחד ליטוש פנטזי – צורות מיוחדות כגון לב, אובלי וטיפה ועוד)
בשוק ההון יש לנו יהלום מסוג פרינסס – 4 צלעות (Princess)
אצלנו בזהרטרייד בנינו מערך של 4 מבחנים שיקבעו את איכות התבנית בדיוק כפי שנבחן יהלום, כך כשבאים לפעול על תבנית יהלום אנחנו גם מקפידים על 4 מבחנים.
מקומו במרחב מגיע בסוף תנועה עולה או יורדת
תהליך נסיגת הכוחות לצדדים מנוגדים היוצרים את שני הפאות הראשונות של התבנית
תהליך התכנסות הכוחות היוצר את שני הפאות הסוגרות את מבנה היהלום
הכרעת הכוחות
איך היהלום במגזר התחבורה מתקשר למצב הנוכחי
בסקירה השבועית התבוננו על הסנופי ולא ידענו להכריע דרכו את המצב, התבוננות ביום המסחר האחרון גם נראה כי המדד לא זז. למרות או כתוצאה ממצב שבו הנסדק עלה מצד אחד והמניות הקטנות ירדו מצד שני, כשיש חוסר הכרעה, אנחנו בזהרטרייד בוחנים את השוק בדרך נוספת דרך מדדי הדאו (תעשיה ותחבורה), התבוננות עליהם בתחילת השבוע ראיתי כי שניהם עדין במצב שורי או מיצרים תבנית מאבק שדרכה אוכל להכריע את הוויה הפנימית הנוכחית של השוק.
מכאן זאת הסיבה שאני מתבונן מנתח את מדד התחבורה לדוגמא ומנסה לראות את איכות “היהלום המתהווה” כרגע במדד על מנת שאוכל להכריע ולבחור כיצד אני מתנהג ומגדיר לעצמי את הגדרת ההזדמנות הבאה.
אז הנה קבלתם עוד הצצה ושיעור קטן כיצד חושבים ומתנהלים בזהרטרייד, אתם ודאי מוזמנים להפיץ את הסקירה ואף להגיב עליה.
אני יודע שתצורת הגרף המצורפת אינה מוכרת לרוב, היא מבטאת את התנהגות המחיר לאורך זמן, או את התפלגות המחזורים על סקלת המחיר, תצורת הלו מספרות לנו רבות על מניפולצית הזמן ומניפולצית הסחירות. הסברתי אתמול לפני המסחר כי השוק נמצא כעת בצומת, צומת שהינה המחיר ההוגן החודשי (מסומן בנקודה מספר 1), מקום שהוא מאוד אקראי לרוב […]
מסגרות חלק חשוב בעולם המסחר שלנו היא היכולת שלנו למסגר דברים על מנת להבינם, חוכמת הקו והמסגרות, חשובה ביותר להדגשת העיקר מול הטפל. חוכמה שאם לא מבינים אותה נכון אז היא נעה בין הרצון שלנו לראות משהו ולהציגו לבין אמת אובייקטיבית. על כן חשוב להבין שהסימון אינו סימון אקראי הבא מהבטן בכדי לומר משהו אלה […]
תודה זהר
האם תוכל בבקשה לפרט קצת יותר ולהראות על הגרף את הפאות של מבחנים 2 ו 3. כך שנוכל גם חזותית להבין?