יופי בתורשה

“היא קיבלה א היופי המיוחד שלה בתורשה, אביה היה מנתח פלסטי ידוע…” [מרקס]

כל עוד…

היום פתחתי בכיתוב על הגרף “האמת אינה תלויה בכמות האוחזים בה היא תלויה אך ורק בעצמה” אני נוהג לא פעם להזכיר זאת לעצמי ולאחרים. האזכור מגיע בעיקר מתוך כך שלפעמים בחיים נמצא את עצמנו בדעת מיעוט, רוצה לומר לך זה בסדר גמור להיות בדעת מעוט, כל עוד אתה נאמן לדרך שיטה או אמת מוסר כלשהי.

אני מתאר לאורך זמן אך ורק את האמת שעולה לי בזמן אמת מתוך המפות והכלים הסטטיסטיים שאני משתמש בהם לניתוח המצב הכולל, כפי שעולה בסקירות השבועיות והיומיות שאני מעלה לך. כפי שכתבתי אתמול עד שלא אקבל סימן שמשהו הסתיים, מבחינתי הוא לא הסתיים.

ההבנה הזאת שהיא שם משפחתנו בהמון מובנים, הבנת “הכל עוד…” היא סוד גדול בהמון מקומות במסחר, שהרי מה מפחיד את הסוחר הממוצע בעניין הכל עוד? מפחיד אותו עניין הצמדות למצב נאמר שורי לצורך השיחה עד לקבלת סימן הסיומת שלא יהיה מאוחר מדי.

התשובה שלי לעניין מאוחר מדי היא פשוטה ומורכבת מספר חלקים: החלק הראשון הוא ודאי אני זהר יודע כל דבר בדיעבד, אבל יש בדיעבד שהוא בסמיכות לאירוע ויש דיעבד שהוא רחוק מאירוע. החלק השני שאני רוצה להדגיש הוא: הבנה תהליכית וניתוח שיפוטי מאפשרים לנו להבין את התהליך ואת מקומנו בתוכו ובכך לזהות שתהליך הסתיים בדיעבד אך בסמיכות לסיום.

דבר נוסף שחשוב לי להדגיש לך, שהפחד מהכל עוד… והתנהלות שאחרת מזיקה יותר מהמשך התנהלות של כל עוד…. הפחד הזה גורם לאנשים להתחיל לסגור פוזיציות טרם הזמן או גרוע מכך להתחיל לחפש פוזיציות הופכיות טרם עת. חזרנו למרכז הדשדוש המסקנה הראשית אנחנו עדין בתיקון בזמן, עד מתי? כל עוד…

סיכומו של דבר וברוח הפתיח רוצה לומר לכם שיש מקצועות שאם משהו לא מצליח לך מהפעם הראשונה אז לא כדי להמשיך, למשל צניחה חופשית. וגם להיפך יש מקצועות שהצלחה בפעם הראשונה אינה בהכרח סימן נכון להמשך, כך הוא ניחוש או הימור על מצב השוק במקום ניתוח והצטרפות למצב קיים, כפי שאנו כמנתחים שיפוטיים עושים

יום מזהיר מבורך ושמור
זהר ליבוביץ