את הבוקר אפתח בתרגום חופשי של לדברים שקראתי של סת גודין ששואל בהתרסה ״איך אתה מעז להסתפק בפחות כאשר העולם מאפשר לך בקלות לחיות ולהיות בלתי נשכח?״
לפעמים אני קורא את הדברים וחושב האם להוסיף עליהם הבהרות חידודים. לעיתים משהו כותב כל כך מדויק שאין לי מה להוסיף – אבל אני בהחלט בוחר להתחיל לשאול את עצמי בכל בוקר, ״איך אתה מעז…?״
אז בוקר טוב לך, כל כך הרבה לעשות (אומר לעצמי ולך), המון שפע ורובנו חיים ״תרצת תפוצה״ (מושג ששמעתי מניר דובדבני), זוהי מחלה שמאפשרת לקורבן להסביר המון דברים למה אי אפשר ובעיקר למה לא, או למה לא עכשיו ומה חסר לי.
אגב אחד הדרכים לא להידבק במחלה היא פשוט לא לחיות ולהתקרב לחולים בה, בעיקר להתקרב ולחיות ולהיות יחד אנשים בעלי מטרות ויעדים ולנוע איתם (נכון אני די גאה שמשפחת זהרטרייד היא כזאת).
באחד ההרצאות על תורת היחסות שבה הייתי לאחרונה, הרצאה שמה שייחד אותה, זה היכולת והרצון של המרצה להסביר את התורה ללא התערבות של עולם המתמטיקה. אחד העניינים שעלו בה היא גבול המהירות שאנו יכולים להגיע אליו כתוצאה ממסה שהולכת וגדלה ביחס למהירות.
כך אני מוצא את העניין בתוך העולם של היום. ככל שיש יותר שפע וחומרים וכלים והנחיות כיצד לעשות דברים, כך עולה הרמת הזבל של החומרים ומכאן שהבעיה כיום אינה הימצאותם של חומרים, והאקטיביות של החומרים הללו אלינו (במקום גישה הפוכה רצויה שאנו נהיה אקטיבים אליהם).
שוב הבעיה אינה כמות החומר והשפע שעומד לרשותנו אלה היכולת שלנו לסנן, לסנן ולבדל בין עיקר לטפל, ביכולת שלנו לזהות מי מבין משהו ומי לא – בעיקר כי המשאבים שלנו מוגבלים – אנחנו מוגבלים החיים בתוך עולם לא מוגבל.
(בקיצור עוד חומר לפוסט אחר הוא עניין שאנו המגובלים חיים בתוך עולם לא מוגבל, כך שהכל מתחיל בגודל ויכולת ההכלה שלנו את הדברים – הסייפא של הדברים הוא שיש להתמיד ולהגדיל את יכולת ההכלה שלנו).
זה מזכיר לי שיח עם אחד מתלמידי הנוכחים שמקבל ממני ליווי אישי.
אוכל רק לומר בקצרה שאין כמעט חומר בתחום שלא אסף ליקט ולמד והוא ודאי בעל יכולות אישיות גבוהות ואף מגיע מרקע בעולם הכלכלה. בעיקר הוא לא מפסיק לחייך ולהנות בגלל הסדר (הסינון) שאנחנו עושים בתוך החומרים ומבדלים בין עיקר לתפל לכדי שיטה סודרה של מחשבה והתנהלות וכך בכל מפגש הוא מרגיש איך הנקודות מתחברים לקוים למחשבה, לדיבור (שפה) ויורדים למעשה (התנהלות).
ודאי מי שקורא אותי בפעם הראשונה חושב שהפסקה הקודמת היא שיווקית ומי שמכיר אותי יודע שהדגש הוא בכדי לומר לכם היכולת שלכם לסנן ולבדל להוציא את מוץ מן התבן היא תכונה ויכולת חשובה בעולם של היום, נחזור לגודין למחשבה שעורר בי הבוקר
המון שפע מצוי בתוך השוק ואם אני לוקח את הדברים שלו לתוך העולם שלנו, עולם המסחר, אני מיד שואל אותך ״איך אתה מעז לא לסנן ולבדל ולהסתפק בפחות כאשר השוק מאפשר לך בקלות לחיות חיי שפע בלתי נשכחים?״
אנשי התרצת הנפוצה יענו (בשלוף), אין לי זמן, אני לא מבין איך לעשות, השוק הוא אקראי, כלום לא עובד, השוק בעת לא טובה, היו זמנים, הרוב מפסיד? – אני לא הרוב, אני זה אני (מזכיר לעצמי)
אז אם אתה סובל מתרצת נפוצה ולא מגיע לחיים טובים המגיעים לך? אנחנו בזהרטרייד כאן בדיוק בשביל לעזור לך להגיע לתוצאה שמגיע לך. שוק ההון הוא כלי נהדר להגיע לחיים טובים ומשופעים, אני מזמין כל אחד תמיד לעשות עוד צעד ולו קטן מהמקום בו הוא נמצא לפעמים צעד קטן יפתח לך אפיק חשוב במסע – הצעד הוא הראשון הוא פשוט לפנות אלי ולהתקדם עוד צעד ולו קטן…
״זהר עזוב אותי מהשטויות שלך, מה מצב השוק?״
ציירתי לך הבוקר קו ציר פשוט, שיסביר לך את תנועת המחירים בימים האחרונים, תנועה המייצרת בתוכה מאבק בין שני כוחות ראשיים בשוק. דרך נוספת לתאר את המתרחש בעת הזו היא החלפת ידיים בין הכוחות, הכוח שיאסוף את המרב יהיה אחראי על התנועה הבאה בשוק.
כרגע מסתמן כי רוב הזמן השוק מצוי מעל קו הציר, הדבר לרוב מעיל על חוזק הקונים ועל האיסוף שהם מבצעים, המון ברים עם זנבות קונים טביעות אבצע ומוסיף לכך.
בגלל שאיננו רואים את כלל הסוחרים מולנו בגלל שקיפות השוק, את ההכרעה אנחנו חווים רק ברגע ההכרעה (משמעות ההכרעה היא איזה מן הכוחות תש כוחו או גמר לפעול).
על כן נפעל החל מזמן ההכרעה ולא בתוך עולם הסימנים המקדימים שאנו חווים כעת – כמו שכתבתי לך בימים האחרונים קו התמיכה שנוצר הוא בהחלט קו בחינה חשוב של העת הנוכחית.
אז איך אתה מעז להסתפק בפחות…? יום מזהיר [קישור]
