כשאתה רואה משהו נועל את מגפיו הכבדות אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהרפתקה הולכת להתרחש – פו הדוב
הסיכום בעיתונות הוא “המסר בבורסות וול סטריט ננעל בעלית שערים על רגע הזינוק החד בהיסטוריה בהזדמנות מוצרים…” אבל כמי שמסתכלים על התצורה של הדברים רואים בדיוק ההפך, יום חלש שנגמר בשליטת המוכרים, טווח מסחר צר ומחזורים בהתאם וזאת לאחר רצף של עליה, נקודה המהווה בעבורנו פוטנציאל לנקודת היפוך.
השלב הראשון בהיפוך הוא כניסת הכח הנגדי או הפסקת הגעת הקונים, אך הדבר כבר קרה כמה פעמים במעלה התנועה העולה, זה נכון, אך לכן אנו כסוחרים ממתנים תמיד לאישור הוא שלב שנקרא השתלטות הכוח הנגדי, במקרה שלנו בדחף מטה.
ובכל מקרה אסטרטגית זה ברור כי זהו אינו נקודת זמן איכותית לקנייה, אך התהווה התבנית ויצאתי לדרך דרך דחף מטה ודאי אפתח עמדות מכר חדשות עם יעד במרכז הטווח כפי שפורט בימים האחרונים.
עוד ביטוי לחולשה או למושג סטייה שורית היא המשך תנועה עולה במפה השבועית ללא תמיכת המחזורים, זהו מצב שלא בהכרח מביא להיפוך בתנועה, אבל זהו מצב שכל עוד הוא קיים ודאי לא נכון לקנות את השוק.
אחד האויבים הגדולים בעולם המסחר הוא הפשטות של ההשתתפות בעולם הזה או אז מגיעות כל הטעויות, חברי לכיתה (שנינו ישבנו בסוף אני כי הייתי מופרע והוא כי היה מצחיק את הכתה כל היום) ג’רי סיינפלד אמר פעם “יש מעט מאוד עצות במגזינים לגברים, מכיוון שגברים לא חושבים שקיים משהו שהם לא יודעים. נשים כן. נשים רוצות ללמוד. גברים לעומת זאת, חושבים “אני יודע מה לעשות רק תראו לי משהי ערומה”.
אנו מדגישים את החשיבות של לכבד את השוק (וכמובן את האשה ורצונה) ולא לתת לשני הכפתורים של הקניה / מכירה לבלבל אותנו מכאן שהדבר החשוב ביותר ביום המסחר שלנו הוא דווקא לדעת מה לא לעשות.
כל זאת עד לרגע המתאים, שבו כל גורמי השוק תומכים האחד בשני והופכים לגדול מהשלם וזה הרגע המיוחד והמסעיר שבו לוחצים על הכפתור.
לאחרונה כמו ששמתם לב חזרתי להרהר לחשוב ולדמיין דברים זה קורה לי בעיקר כשאני שותה פרי הדר, כן לימונדה כמו שאתם זוכרים ואתם גם יודעים כיצד אני בוחר אותם כשאני מכין את המשקה הצונן והמרווה
לעיתים נדמה לי שאני מהרהר על משהו גם המשהו מהרהר עלי ואז כשיש שקט ודממה אני חושב שאולי טעיתי.
כוחו הנפלא של המח להמחיש מציאות (זכרון מוחשי), אני לא תמיד יכול לכתוב פה על מה ואיך אני חושב, אבל באחת מספרי הפסיכולוגיה בגרוש שקראתי פעם (ספר הפטריקים 🙂 ) היה כתוב “פעם חשבתי שהמוח הוא הדבר הנפלא ביותר… עד שהבנתי מאיפה המחשבה הזאת מגיעה”
נצלו את הגדרת ההזדמנות הבאה יש עיתים נדירות בהם הכל מתחבר לאחד גדול מהשלם.
בשורות טובות ויום מזהיר – הגיע זמן אספרסו ועוגיות לימון
