סוף יום, סוף חודש, סוף רבעון, חצי שנתה נתסיימה

השנה החלה, לאחר שנה קודמת שורית, תכנה שצצה ועלתה אצלי חזור והפרע, ניתן לסכמה בשאלה “כמה השוק יכול לעלות?” ואז התכנה והרצון הטבעי של להיות ראשונים והרצון של חווית השמחה לאיד. היכולת לומר “אמרתי לכם!” מתחיל להניע ו/או ולהפריע לחשיבה וההתנהלות הצלולים, יצר הרע פועל בכל מקום כנראה.

הביטוי של כל תכנות החיים בתוך עולם המסחר אולי הוא הוא שהופך את התחום לכל כך מרתק. הפתרון היחידי להילחם בכל זאת בין המשפיע הלא מודע למודע, היא הידיעה כי בתחום המסחר לא הידיעה היא שמנצחת כי כוחות ההשפעה עלינו כסוחרים הם המשפיעים בעיקר על התוצאה, הכלל שמהווה פתרון “סוחרים את מה שרואים ולא מה שחושבים!” גם אם יש פערים בין המחשבה לראיה.

הרבעון התחיל בתנועה מטה במגמה צולעת ואכן פתחנו עמו עמדות לונג, הבעיה היא שפחות הרגשנו נח בפתיחת עמדות קנייה מעלה ובכל זאת התעלינו ופתחנו עמדות קניה, למרות הקושי למרות השבועות שעליהם דילגתי בהמלצה כי לא הייתי בטוח במכלול.

כך שסיכום בהתבוננות במראה ברבעון  האחרון או בחצי השנה האחרונה נותן  אני לעצמי ציון בעיקר בשני מבחנים. הראשון בחשיבה ובהבנת המתהווה ובשני ההתנהגות בפועל. הם בינוניים וטעוני שיפור, למרות התוצאה המסחרית, שלא היא התוצאה שאני בוחן, אלה השאלה “מה יקרה אם המשיך להתנהג כך?”

אז הסיכום כפי שהופיע בסקירה השבועית, מפה חצי שנה שורית סגירה בגבוה מזמנת לרוב גבוה חדש, כנ”ל אוכל לומר על המפה הרבעונית, אך התבוננות במפה החודשית מראה חולשה או סימני אמצע או ליתר דיוק אחרי אמצע של התנועה, כך שאנחנו יותר קרובים להיפוך מאשר להמשך התנועה, אף סימנתי את כל המקרים האחרונים בגרף שהשוק יצר סמנים מזהים דומים ואת שהתרחש לאחר מכן. החשוב מכל הוא לא להקדים את המאוחר ולחכות עד לסימנים המתאימים וזה לפחות Monthly Thrust.

אחת התכונות החשובות של סוחר זה היכולת שלו לאפס את עצמו ולהמשיך לעמדה הבאה בלי לקחת עמו את ההשפעה של הרווח או הפסד הקודם, יש נקודות ציון שבהם ניתן להתחיל דברים תוך איפוס עצמכם והזמן, זה חלון שכזה כעת… ממשיכים בלך לך, עד מתי?! כל עוד.

בעיקר הצלחתי להתגבר על האמירה של השף שאומר “רוב הבעיות בחיים נובעות משתי סיבות: אנחנו פועלים בלי לחשוב או שאנחנו חושבים בלי לפעול.”

אחד החברים היקרים לי ביותר יצא כרגע לטיול בעולם משל עצמו, עצבות גדולה בשבילי מחכה לו שיחזור עליו נכתב “חבר הוא זה שישחרר אותך בערבות מהכלא. החבר הכי טוב הוא זה שישב לידך ויגיד ‘אחי היה כיף‘” (The Maugles)

הפעם אני מחכה לו שאוכל לשאול אותו ולקבל תשובה לשאלה היה כיף?, תתחברו לרגע! זה מעצים את החיים והכי חשוב תחיו חיי עשיה, כנראה שלוסי בול צודקת, אך לא תמיד אני מספיק חזק לקיים את דבריה, אשתדל יותר.

מתנצל על סייפא, האצבעות רצו על המקלדת… אז עם חיוך גדול ממשיכים בלך לך… עד מתי כל עוד!