ראלף וולדו אמרסון אמר “הדבר היחיד שיכול לגדול הוא הדבר שאנחנו מספקים לו אנרגיה” השוק במקום בלא אנרגיה בעיקר בגלל היותנו במרכז ה-CIM ודאי בשלב מסוים תהיה התעוררת שממנה נלמד על המשך הסימנים המצטברים לאן פני השוק.
יום בחירות היום, חגיגה גדולה, אנשים לא עובדים, הילדים גם משוחררים מלימודים עת יבינו דמוקרטיה חווייתית. חגיגה גדולה מעצם כך שיום בחירות היום. אך מחשבה לעומק על מוגש בחירה או בחירות יכול לגרום לי מהר מאוד להפליג למחוזות קסומים – בוא תפליג עמי.
כמה בחירה באמת יש לנו בחיים?, האם כל השנה אנחנו חיים “חיים” של בחירות או היום יום חג מיוחד שאנחנו זקוקים לתזכורת (אמת שהוא יום חג ככל שתחשוב על זה), בחירות והחלטות, בחירות והחלטות סתם מגלגל בצורה מתנגנת את המילים.
אנחנו כסוחרים מקצועיים, עוסקים כל היום בבחירות וקבלת החלטות למעשה ימי חופש אצלנו הם ימים בהם אנחנו משוחררים מבחירות. רוב האנשים הקרובים אלי לא מבינים מדוע כשעולה שאלה פשוטה כמו “מה לאכול או היכן?” (ובכלל שאלות שוטפות של היום היום), התשובה שלי היא “תבחר את/ה”.
מרוב שאני עוסק כל היום בבחירות והחלטות החג אצלי הוא יום המנוחה מהבחירה, זמן שבו אני משוחרר מהחלטות, עת אפטיה או עת למיינדפולנס שבו בעיקר אני חובר לעצמי ומרפה קצת משריר הבחירה והחלטה.
אבל היום אנחנו עוסקים בבחירות מסוג אחר, אנחנו עסוקים בבחירת המנהיג הבא, גם אם הוא המנהיג המקומי ואתם בטח שואלים אותי במי לבחור.
העניין ממש קל במי לבחור. המבחן שבו אני עוסק בבחירת המנהיג הבא הוא מבחן שלמדתי אותו מסיימון סינק.
הוא לא בדיוק מבחן אבל אני הפכתי את האמירה שלו למבחן עזר בבחירה שלי, כך קראתיו אומר Leadership is not about the next election, it’s about the next generation.
כשאנחנו פועלים כמנתחים שיפוטים על הבנה תהליכית או על השאלה היכן אנחנו במרחב, אנחנו עוסקים באסיפת נתונים ממש כמו אנשי מודעין המנסים לבנות פזל של תמונה נסתרת.
נתונים מצטברים המאשרים האחד את השני עד לקבלת התמונה המאושרת (לשון אישור) או לחילופין עד שמגיע נתון המשבש את הצרף ולמעשה אומר לי “זהר אינך נמצא במקום שחשדת/חשבת שאתה נמצא” ואז אני מתחיל את התהליך מחדש.
כך היה לאחרונה בשוק חשדנו בנקודה מסוימת שהיא סימן לסוף תהליך וכניסה לקונסולידציה, אך התנועה היורדת הנמשכת שבשבה את התובנה, התובנה כעת שיכול להיות שזהו המקום של התמיכה הראשונית ולא מכירת קצה דהיינו ומכירות הקצה טרם הגיעו.
זהו צורת המחשבה והתנהלות שלימד אותי ריצארד וייקוף (Wyckoff) והיא אשר מגדירה את הגדרת ההזדמנות הבאה.
אז אם עדין לא קבלנו את מכירת הקצה לבטח השאלה שאתה שואל, אז נמשיך לפתוח שורטים חדשים? התשובה שלי היא שלילית, אנחנו פותחים עסקות בתחילת תהליך ולא בחלקו האחרון זאת מצד אחד מאידך כל מי שנמצא בעסקת שורט קודמת ודי נכון לא למקסם את התוצאה ולפי כלל הבית שלנו והוא עיקרון הכל עוד (שם המשפחה של זהרטרייד הוא “כל עוד…”).
סוחר מניות בדיוק כמו שחקן קלפים מקצועי עוסק כל היום בספירה. דרך הספירה אנחנו לומדי הרבה פרטים על השוק, בעיקר דברים שקשורים למחזורי זמן או למאזנים.
ספירת כמות הימים מהשיא השנתי האחרון ועד לנקודת היפוך שאחריה (מנקודת היפוך לנקודת היפוך) מייצרת לי יחידת מדידה של משך התנועה.
אשר יוצר לי מודל מדידה האם התהליך שבא אחריו גדול ממנו קטן או שווה. אני מזכיר זאת רק בכדי לומר שמבחינת מודולציה אז אתמול, היה יום מחזור שיוצר סביבו פוטנציאל היפוך.
אם נקבל אותו נתחיל מחדש את המבחינים המצטברים עליהם דברתי קודם להבנה שזהו סוף תהליך או לא. כרגע התנועה היורדת נתמכת במחזורים שלה.
סוחר לא רק סופר ימים הוא גם מודד אורכים ומתוכם קופצים לנו תבניות הרמוניות היוצרות לנו נקודות שקרויות בשפה מקצועית “נקודת עם פוטנציאל היפוך” PRZ, תבנית כזאת הולכת ומתהווה לנו מול העניים וסימנתי אותה על הגרף.
הקרבה לקו תמיכה, התבנית ההרמונית, יחידת מחזור כל אלה יחד מצביעות על כך כי זה אזור שכאמור מקצועית קראנו לו PRZ ולא נכון לפתוח עמדות מכר חדשות בהצטלבות הנתונים הזאת יחדיו ומקצוענים אף ידעו לנצל את ההפך כל שיתאפשר.
אתמול בפתיחת הכשרה מקצועית שלי משהו שאל אותי בהתייחס לעקומות וקווים שאנחנו כל היום מתעסקים בהם.
הוא הוסיף וביקש אם אני יכול להסביר לו במה עניין. עניתי לו בשמחה אענה לו ואף אצרף לך דוגמא שתסביר את העיסוק והמסקנות שלנו, כיצד עקומות וקוים מובילים אותנו למסקנות.
אמרתי לו “חיוך הוא עקומה המסבירה את הכל בצורה ישרה” (פ. דיילר), הוא לבטח יצא מהמפגש עם מחשבות שאני פסיכי או מוזר, ככה אנחנו הסוחרים.
היום אני מתחיל הכשרה בת”א, ברכות לאלו שבחרו נכון, אכן זהו יום הבחירה הנכונה, תחום מדהים ומרתק הוא עולם המסחר.
יום מבורך ומזהיר – זהר
זהר ליבוביץ – בחירות נכונות או מאמר קצר על עקומות וישירים by Zohar Leibovich on TradingView.com
אהבתי את התובנה “הוא לבטח יצא מהמפגש עם מחשבות שאני פסיכי או מוזר”.
לא אביע דעה ….