אין לי הרבה מה לחדש על אתמול אתם יכולים לראות את המאבק struggle באזור ההתנגדות נמשך, וחוסר הודאות הכיוונית נמשך הנטיה בקודקוד מתנדנדת יחד עם מחיר הסגירה מיום ליום משבוע לשבוע, סבלנות היא מילת המפתח שמניפולצית הזמן מתעוררת.
אנשים שואלים מה עשית לפני הדשדוש, זה מזכיר לכמובן את ששאלו את אותה שאלה את השף “מה עשית לפני החתונה?” הוא ענה להם “מה שרציתי”,
חברות חוזר ומזכיר לכם שם המשחק הוא ודאות, בגלל שאף פעם אין מאה אחוז ודאות התחום שלנו נקרא ספקולציה, אנו מוכנים לשלם מחיר הטעות על כך שאין לנו מאה אחוד ודאות, במקום של מאה אחוז ודאות אין מחיר טעות.
בכל זאת סוחרים הם אנשים שבחרו לחיות, להיות שחקנים, לא מאמנים ולא פרשים, שחקנים שחיים את החיים באמת את כל כולם ולא לידם, אט אט זה קורה לעוד אנשים כתפיסת חיים וזה ודאי מעלה חיוך גדול בכל מפגש שאנחנו נפגשים ואני רואה ושומע את הקולות הסיפורים והתפתחויות – אתמול התחלנו עוד מסע כזה – מסע שנקרא אומנות ומיומנות המסחר התוך יומי.
הרבה פעמים שואלים אותי למה אני מתעקש שחייבים לקרוא עד הסוף ולהבין את המכלול?! זה מזכיר לי קטע מדבריו ג’יי לנו בתוכנית האירוח שלו שם הבנתי שחייבים להקשיב ולקרוא עד הסוף וכך הוא אמר “רופא בן 46 מאנגליה התפטר מעבודתו מכיוון שלא הצליח להפסיק לשכב עם המטופלות שלו. והנה החלק המפחיד – הוא היה וטרינר!”
סבלנות מיקומים טובים ונוחים ודאי יגעו כל מאבק מסתיים בהכרעה – עד אז נשמור על חדוות הדרך, חג חנוכה שמח
(תזכורת למשתתפי האימון המנטלי שנמשך היום באותו מקום ובאותה שעה – מצפה לכם להמשיך התהליך של לימוד – תרגול ועשייה)
