יש רגעים בכביש שבהם אתה רואה שוטר מרחוק, מוריד את הרגל מהגז ומחכה לראות מה הוא יעשה. ואז השוטר מסובב את הראש, ואתה מיד לוחץ שוב על הדוושה. שום דבר בכביש לא השתנה. פשוט הסיבה שלך לפחד נעלמה לרגע.
זה פחות או יותר מה שקרה אתמול בוול סטריט.
ה-S&P 500 עלה 1.06%, הנאסד”ק 1.40% והדאו הוסיף 624 נקודות. העלייה הייתה רחבה יחסית, ומניות הצריכה המחזורית הובילו את 11 הענפים במדד.
אבל הדבר החשוב באמת לא הגיע כתוצאה מאיזה דוח חברה, מהנפט או מאיזה גילוי טכנולוגי חדש. הוא הגיע מכמה משפטים של כריסטופר וולר מהפד.
וולר אמר שאם הנתונים הקרובים יראו שהלחץ על המחירים נחלש, הוא יהיה מוכן להשאיר את הריבית ללא שינוי.
בתוך זמן קצר השוק הוריד את ההסתברות שהוא נותן להעלאת ריבית בספטמבר מכ-63% לכ-50%. תשואת האג”ח ל-10 שנים, שרק לפני כמה ימים טיפסה לרמות שלא ראינו זמן רב, נסוגה לכיוון 4.76%.
וזה ההבדל והנקודה שאני רוצה שנשים לב אליו.
השוק לא עלה אתמול מפני שמישהו פתר את בעיית האינפלציה. הוא גם לא קיבל הבטחה שהריבית לא תעלה. הוא פשוט עבר בתוך יום אחד מתרחיש שבו העלאת ריבית נראתה סבירה למדי, לתרחיש שבו הסיכויים כמעט חצי-חצי.
לפעמים זה כל מה שהשוק צריך כדי לרוץ חזרה מעלה.
אבל אם אני מסתכל מתחת למדדים, אני עדיין לא מקבל תמונה שאומרת לי שהכל הסתדר. בנאסד”ק עלו 2,957 מניות מול 1,771 שירדו, נתון בהחלט חיובי.
מצד שני, הזכרתי לכם נתון נוסף שהוא חשוב לי וזה יחס בין שיאים ושפלים חדשים. בפועל נרשמו 116 מניות בשפל חדש של 52 שבועות ורק 71 בשיא חדש. כלומר הקונים חזרו, אבל מתחת למסיבה עדיין יש לא מעט חברות שבהן המימושים ממשיכים לעבוד.
וזה בדיוק המקום שבו היום הופך למעניין.
דוח התעסוקה של אוגוסט צפוי להראות תוספת של כ-56 אלף משרות בלבד, אחרי ירידה מפתיעה של 23 אלף ביולי, כאשר שיעור האבטלה צפוי להישאר סביב 4.1%. השוק ינסה להבין ממנו לא רק אם הכלכלה חזקה או חלשה, אלא האם היא חזקה באופן נכון כדי לאפשר לפד לא להעלות ריבית שוב.
וזה יוצר מצב קצת הפוך ממה שהתרגלנו אליו. מספר תעסוקה חזק מאוד יכול להיות חדשות טובות לכלכלה אבל חדשות פחות טובות למניות, אם הוא יחזיר את הלחץ לתשואות האג”ח.
מספר חלש מאוד יכול להוריד את החשש מריבית, אבל לפתוח שאלה אחרת לגמרי על מצב הכלכלה. לכן מבחינתי המספר עצמו פחות חשוב מהתגובה שתגיע אחריו.
אני מעוניין לראות איך האג”ח יגיבו.
אם הדוח יעבור והשוק יצליח להשאיר את תשואת ה-10 שנים מתחת לאזור שאליו זינקה בתחילת השבוע, והקונים ימשיכו להתרחב לעוד מניות ולא רק למדדים הגדולים, נקבל סימן שהעלייה של אתמול הייתה יותר מאנחת רווחה רגעית.
אם התשואות יחזרו לטפס וכמות המניות שמגיעות לשפל חדש ימשיכו להתרבות, אדע שהשוטר אולי הסתכל לכיוון אחר, אבל הכביש עדיין מסוכן.
ויש עוד פיל שלא יצא מן החדר, תרתי משמע הנפט.
ברנט כבר נסחר הבוקר סביב 96 דולר לחבית, לאחר עלייה שבועית של יותר מ-7%, ו-WTI סביב 92 דולר עם זינוק שבועי של יותר מ-10%. העימות בין ארה”ב לאיראן והבעיות סביב התנועה במצרי הורמוז משאירים את סיכון האנרגיה חי מאוד.
זה חשוב כי נפט גבוה לאורך זמן יכול להגיע כמעט לכל ענף וענף. הובלה, טיסות, ייצור, מחירי מוצרים ובסוף גם למדד המחירים. במילים פשוטות, הפד יכול לדבר על ירידת אינפלציה, אבל אם חבית נפט ממשיכה להתייקר, העבודה שלו נעשית הרבה יותר קשה.
לסיכום היום אני פחות עסוק בלנחש אם דוח התעסוקה יהיה 40 אלף, 60 אלף או 80 אלף.
אני רוצה לראות שלושה דברים אחרי שהאבק ישקע: האם תשואות האג”ח נשארות רגועות, האם העלייה ממשיכה להתפשט לעוד מניות, והאם השוק מצליח להתמודד עם נפט שנשאר באזור 90 דולר ומעלה.
אם שלושתם יחזיקו מעמד יחד, העלייה של אתמול יכולה לקבל בסיס הצטרפות הרבה יותר רציני. אם לא, נזכור מה באמת קרה אתמול.
הכביש לא נהיה בטוח יותר. הנהג פשוט ראה שהשוטר, לפחות לרגע, הפסיק להסתכל עליו.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
