כשהקונה הגדול חושף את היד
לפני כמה שנים נכנסתי לחנות שעונים לא בארץ וביקשתי לראות דגם מסוים שלא ראיתי בחלון הראווה. זה לא היה שעון שאי אפשר לקנות, אבל כן מסוג הפריטים שמי שמבקש אותם כבר יודע למה הוא נכנס. אחרי שתי שאלות קצרות המוכר הוציא אותו מהכספת והניח אותו על מגש. בשלב מסוים אמרתי לו שאם הכול מתאים לי, אני מוכן לסגור עכשיו.
חשבתי שבאותו רגע ששיפרתי את עמדת המיקוח שלי. קונה רציני, החלטה מהירה, בלי משחקים, לכאורה החלום של כל מוכר. אלא שהאיש שמולי לא הוריד אפילו טיפת לחץ מהמחיר, להפך, נדמה היה שהוא נעשה רגוע יותר. את הסיבה הבנתי רק אחר כך, והיא חזרה אליי אתמול כשממשלת ארצות הברית נכנסה לשוק האג”ח עם יכולה קנייה גדולה בהרבה משלי.
🐘 המדדים ירדו, אבל הסיפור נמצא באג”ח
יום רביעי בוול סטריט הסתיים בירידות, אבל המדדים מספרים רק את השורה הראשונה. S&P 500 ירד 0.48%, נאסד”ק איבד 0.64% והדאו 0.77%, כאשר מניות יורדות גברו על עולות בתוך S&P ביחס של יותר מארבע לאחת. אנרגיה הייתה הסקטור היחיד שסיים בירוק, בזמן שברנט סגר מעל 101 דולר לחבית.
כשאני רואה תמונה כזאת, אני פחות עסוק בשאלה מי ירד יותר ויותר בשאלה איזה מחיר חדש השוק מנסה לכתוב על הסיכון.
הסיפור המעניין ביותר לדעתי לאחרונה התרחש דווקא בשוק האג”ח. משרד האוצר האמריקאי הודיע שיבצע רכישה חוזרת של עד 6 מיליארד דולר באג”ח לטווחים של 10 עד 20 שנה, פי שלושה מהמבצע הארוך הקודם, במהלך שנועד לתמוך בנזילות. לכאורה נכנס לחדר קונה שאף מוכר לא יכול להתעלם ממנו. ובכל זאת, תשואת האג”ח לעשר שנים טיפסה עד 4.8528%, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2023.
🐘 מאמץ גדול, תוצאה שלא צייתה
כאן וויקוף מתחיל להיות מעניין יותר מהכותרת. היה מאמץ ברור, קונה גדול וגלוי, עם מאזן שמעטים בעולם יכולים להתחרות בו, אבל התוצאה לא התנהגה כפי שקונה כזה אמור לכאורה לייצר. במקום שהתשואה תרד, השוק ביקש תשואה גבוהה יותר.
אצלי זה רגע שבו אני שאול איך מהלך כזה לא מספיק כדי להשפיע מטה על התשואות?
כאשר נייר ממשלתי אמריקאי לעשר שנים מתקרב ל-5%, הוא הופך מגרף מאקרו לאיש מכירות שיושב בכל חדר השקעות ומציע אלטרנטיבה. פתאום מניה יקרה צריכה להצדיק את המכפיל שלה, עסקת נדל”ן צריכה לעבוד מול עלות מימון אחרת, ורכישה ממונפת צריכה לייצר יותר כדי להיות כדאית. אותה תשואה באג”ח מתחילה להזיז את מחירון העסקאות בעולם.
🐘 כמעט 5% נכנס לכל חדר
אפשר לראות את זה כבר במשכנתאות האמריקאיות. הריבית הממוצעת על משכנתה קבועה ל-30 שנה עלתה ל-6.85%, הגבוהה ביותר מאז יוני 2025, במקביל לעלייה בתשואות ולחששות מאינפלציה וחוב פדרלי. אבל זה לא משפיע רק על אנשים שקונים בתים. זה אומר שכאשר הלוואות נעשות יקרות יותר, כל מי שלווה כסף צריך לבדוק בזהירות אם העסקה עדיין משתלמת, וככל שעובר הזמן עד שההשקעה מתחילה להחזיר את עצמה, המחיר שמשלמים עליה נעשה גבוה יותר.
🐘 גם AI מקבל מחירון חדש
וזה מביא אותי ל-AI, כי גם שם השיחה מתחילה להשתנות. Meta זינקה ביותר מ-6% לאחר שהציגה עוזר AI שיכול לבצע פעולות ממשיות בשם המשתמש, בעוד Alphabet ירדה 2.3% ביום שבו Google הכריזה על השקעה של לפחות 15.1 מיליארד דולר בתשתיות AI בפינלנד.
אני לא חושב שיום מסחר אחד מספיק כדי להגיד שהכול השתנה. אבל הוא כן מראה שהשוק מתחיל להבדיל בין מי שרק מדבר על כמה כסף הוא משקיע ב-AI, לבין מי שמראה בפועל מה אפשר לעשות איתו.
זה חשוב במיוחד עכשיו, כשהכסף כבר לא זול. כשהריבית הייתה נמוכה, המשקיעים היו מוכנים לחכות יותר ולתת צ’אנס גם לסיפורים על העתיד. אבל כשהאג”ח הממשלתיות נותנות כמעט 5%, הם מתחילים לשאול שאלות: מתי מגיע הרווח?, כמה כסף צריך להשקיע בדרך?, ומה מקבלים בסוף בתמורה?.
לכן גם באג”ח וגם ב-AI מדובר בסופו של דבר באותו דבר, מי שרוצה כסף מהמשקיעים צריך להראות להם סיבה טובה מול האלטרנטיבה לתת אותו.
🐘 היום נבדוק את המשך ההשפעה
היום נקבל את מדד המחירים ליצרן בארצות הברית, ומחר את מדד המחירים לצרכן, כשהשוק מגיע לנתונים האלה עם נפט מעל 100 דולר ותשואות קרובות לשיא של כמעט שלוש שנים.
החוזים כבר מגלמים סיכוי לא קטן להעלאת ריבית בישיבת הפד הקרובה. אבל כמו תמיד, אני לא ממהר להתרגש מהמספר עצמו, אלא בודק איך השוק מגיב אליו. הנתון הוא רק החדשות, התגובה של המחיר היא מה שחשוב.
אם יתפרסם נתון שמראה שהמחירים ממשיכים לעלות, אבל השוק כמעט לא יירד, זה אומר שהמשקיעים כבר ציפו לחדשות רעות והצליחו לספוג אותן.
לעומת זאת, אם יתפרסם נתון טוב, אבל מחירי האג”ח עדיין לא יעלו, זה יכול להיות סימן שהמשקיעים עדיין חוששים ממשהו אחר.
לכן סוחר טוב לא חייב לנחש מראש מה יהיה הנתון, אלא לבדוק איך השוק מתנהג אחרי שהוא מתפרסם. תגובת השוק היא המענה החשוב והנבון ביותר לדברים, יותר מכל פרשנות שתגיע מאוחר יותר, לכן נחכה לתגובת השוק.
🐘 השעון חזר לשולחן
נחזור לשעון. כשאמרתי למוכר שאני מוכן לסגור מיד, חשבתי שהראיתי לו שיש מולו קונה רציני ולכן מגיעה לי גמישות; בפועל חשפתי בפניו משהו יקר יותר, שאני באמת רוצה על השעון.
המשפט שנועד לתת לי כוח נתן לו מידע שיצר את ההפך, ברגע שהוא הבין את זה, הוא כבר לא היה צריך לרדוף אחריי. הקונה הגדול בחדר לא תמיד קובע את המחיר, לפעמים עצם הצורך או הרצון שלו לקנות הוא מה שנותן כוח לצד השני.
זה בדיוק מה שהפך את מהלך האוצר האמריקאי לכל כך מעניין בעיניי. 6 מיליארד דולר הם סכום עצום כמעט בכל חדר, אבל שוק האג”ח האמריקאי הוא חדר שבו גם למספר כזה יש הקשר, והתגובה אמרה שהמוכרים עדיין דורשים יותר.
לכן הבוקר אני לא מסתכל רק על 4.85% בתשואה, אלא על מה שהמספר הזה עושה לכל שאר הנכסים בשוק. ברגע שהמחיר של הכסף משתנה, כל תג מחיר בחנות צריך להיכתב מחדש.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
